לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Now the sound of music comes in silver pills, engineered to suit you, building cheaper thrills

Avatarכינוי: 

בת: 32

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

והביטלס, הם עשו כבר את הכל.


"כבר שלחנו אנשים אל הירח

והביטלס, הם עשו כבר את הכל

על כסא קטן יושב אדון קרח

ושר לו רוקנרול"

(היהודים - הבלוז, מתוך האלבום מציאות נפרדת.)

 

הביטלס עשו כבר את הכל?

אם הביטלס עשו כבר את הכל, אז איך זה שכבר כ50 שנה אחריהם, אפשר לשמוע המון סוגי רוק שונים, המון התפתחויות וחידושים?

איך אפשר להשוות את מה שהביטלס עשו למה שעשו אחריהם לד זפלין, ג'נסיס, הקיור, מטאליקה, רד הוט צ'ילי פפרס, פורקיופיין טרי, רדיוהד, אופת', ג'ף באקלי, טול, וגם גרין דיי או סיסטם אוב אה דאון או.. אבריל לאבין.. (בעע!!)

הביטלס לא עשו את הכל. למען האמת, הם אפילו לא התחילו את הכל. הם רק נתנו את הרעיון ההתחלתי למה שאחר כך התפתח לכיוונים שונים לחלוטין.

ובעצם, אין להקת רוק שלא מושפעת מהם. יוצא לי לשבת ולשמוע מוסיקה ולהיזכר בלהקה אחרת, ועם הביטלס זה קורה הכי הרבה. (בעצם, הם ופינק פלויד).

ובכל זאת, יש לאן להתפתח, תמיד.

כל אלה שמתעקשים שהמוסיקה הטובה נגמרה בשנות ה70 - 80, הם מגדירים את עצמם לא נכון - זה סה"כ הטעם המוסיקלי שלכם.

יש בי המון הערכה ללהקות כמו הביטלס, או לד זפלין, או פינק פלויד, שהמציאו ז'אנרים שלמים ומוסיקה חדשה לחלוטין בעצמם.

אבל זה לא מבטל את האיכות של המוסיקה שבאה אחריהם, אפילו אם מה שהחומר שהם מציעים פחות מחדש.

קודם כל, שישמע טוב ויעשה לי טוב.

 

ברקע: Opeth - My Arms, Your Hearse. אלבום מעולה, משחרר, אופת' האמיתיים בתחילתם (כי אני לא אוהבת את שני הקודמים). תקנו לי ):

 

אה ודרך אגב, לגבי כוכב נולד 5 - יצא לי לראות את שני חצאי הגמר בתורכיה, ויש לי בקשה אחת ויחידה -

בבקשה, אל תתנו לשלומי לנצח!

נכון, הוא חתיך וזה, אבל פאק, הקול שלו מונוטוני ושטוח כמו ילדה בת 5! בועז מעודה חמוד ומארינה נהדרת, אבל אם למדינה הזו נותרה עוד טיפה קטנה של כבוד לתרבות המיינסטרימית שלה, בבקשה, רק לא שלומי.

נכתב על ידי , 29/8/2007 16:46   בקטגוריות מוסיקה, תאוריה  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נועמתה ב-13/9/2007 15:12
 



מוסיקה בממדיה


מוסיקה - מה יש בה בעצם?

מה הדבר שגורם לאנשים להתמכר ולהרגיש כל כך טוב לפעמים, או לחלופין להתרגז כשהיא לא טובה?

 

 אני חושבת שמוסיקה היא הרבה מאוד דברים, בכל מיני ממדים.

אחד הממדים שלה הוא התקשורת.

קרה לכם פעם שהכרתם מישהו ודיברתם איתו, כשמה שחיבר ביניכם היה מוסיקה בלבד?

האם זה אי פעם הביא אתכם עד כדי ידידות, חברות, אהבה?

אני יכולה להעיד שאת רוב החברויות, בעיקר הטובות מביניהן, התחלתי דרך מוסיקה.

קרה לי אפילו שהייתי צריכה להפסיק מישהו משיחות על מוסיקה, כדי לשמוע מה יש לו לספר על עצמו ולהכיר אותו.

אולי יותר מפעם אחת.

אנשים מקצוות אחרים, מחיים שונים, בגוונים שונים לחלוטין של העולם, יכולים להכיר דרך מוסיקה,

וזה אחד הקסמים החזקים ביותר שלה -

כי כשאתה נמצא בהופעה, אתה מרגיש נוח בין קהל האנשים שמסביבך, אתה סומך עליהם הרבה יותר - כי יש לכם מכנה משותף.

ומוסיקה היא מכנה משותף מאוד משמעותי וחזק, מסתבר.

מוסיקה, היא פסקול לחיים. והפסקול יכול לחבר אותך לסרטים שונים של אנשים אחרים, להכניס אותנו לאווירה של החיים שלהם.

 

מוסיקה היא פסקול לחיים - זה, בעצם, ממד נוסף.

כשאתה היפראקטיבי או בעצבים, אתה שומע משהו שמתאים לזה (Tool או Pantera בשבילי)

וכשאתה מדוכא גם (Anathema, A Perfect Circle, Opeth וכל מיני שירים יחידים של להקות)

הרגשות והמסרים שמועברים במוסיקה משפיעים עלינו, במלוא מובן המילה - הם בונים אותנו.

אנחנו, במובן מסוים, בונים אותם בראש שלנו - כך אנו מתאימים לעצמנו טעם משלנו,

מתאימים את המסרים לרגשות, מתאימים את השיר לסצינה הזו בחיים.

ואחר כך משלבים ומעבירים את הרגשות עם השירים, המסרים, הזיכרון הווקאלי.

באלי מקביל היה מוטיב של "שיר נושא שבועי" (או משהו כזה, הזיכרון שלי לא משהו בקטעים האלה).

הפסיכולוג שלה ייעץ לה להתאים שיר נושא לכל חוויה שהיא עוברת.

אישית, אני עושה את זה בלי לשים לב בכלל. ואתם?

 

ממד נוסף של המוסיקה, הוא עניין האטרקציה והאינטלקטואל שטמון בה.

מעבר לנושא שיחה נפוץ ואינסופי, 

כשאתה יושב על הכסא ועוצם עיניים, מאזין למוסיקה ומאזין לתגובות ליבך,

אתה מנסה לפענח את הקסם שאופף אותך, מה שגורם לך להתאהב בצלילים המחוברים.

השיחה עצמה, התוכן של התקשורת - שזה הקול של ג'ף באקלי שמביא את השירים שלו לשלמות ולכבישה של הלב,

וששבירות הקצב אצל Dream Theater הן שגורמות לך להשתגע ולהרגיש את המוסיקה זורמת לך בדם.

אפשר לנתח ולחקור את המוסיקה בכל כך הרבה מובנים, להנות מכל כך הרבה צדדים,

לגלות משהו חדש בכל שמיעה - אחד הדברים שאני הכי נהנית מהם במוסיקה שלי.

 

כמובן שמוסיקה מוסיפה להמוני תחומים נוספים בחיינו, היא נמצאת בכל מקום.

אבל אני חושבת שאלה הם המשמעותיים והישירים ביותר מבינהם.

מה דעתכם?

 

 

(ברקע - האלבום Remedy Lane של Pain of Salvation. יש לי הרגשה שאני הולכת להשתגע עליהם.)

נכתב על ידי , 6/8/2007 20:55   בקטגוריות מוסיקה, תאוריה, רגשות, תקשורת  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Psychedelic Hazir ב-16/8/2007 00:14
 



3,552
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנועמתה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נועמתה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)