"כבר שלחנו אנשים אל הירח

והביטלס, הם עשו כבר את הכל

על כסא קטן יושב אדון קרח

ושר לו רוקנרול"

(היהודים - הבלוז, מתוך האלבום מציאות נפרדת.)

הביטלס עשו כבר את הכל?

אם הביטלס עשו כבר את הכל, אז איך זה שכבר כ50 שנה אחריהם, אפשר לשמוע המון סוגי רוק שונים, המון התפתחויות וחידושים?

איך אפשר להשוות את מה שהביטלס עשו למה שעשו אחריהם לד זפלין, ג'נסיס, הקיור, מטאליקה, רד הוט צ'ילי פפרס, פורקיופיין טרי, רדיוהד, אופת', ג'ף באקלי, טול, וגם גרין דיי או סיסטם אוב אה דאון או.. אבריל לאבין.. (בעע!!)

הביטלס לא עשו את הכל. למען האמת, הם אפילו לא התחילו את הכל. הם רק נתנו את הרעיון ההתחלתי למה שאחר כך התפתח לכיוונים שונים לחלוטין.

ובעצם, אין להקת רוק שלא מושפעת מהם. יוצא לי לשבת ולשמוע מוסיקה ולהיזכר בלהקה אחרת, ועם הביטלס זה קורה הכי הרבה. (בעצם, הם ופינק פלויד).

ובכל זאת, יש לאן להתפתח, תמיד.

כל אלה שמתעקשים שהמוסיקה הטובה נגמרה בשנות ה70 - 80, הם מגדירים את עצמם לא נכון - זה סה"כ הטעם המוסיקלי שלכם.

יש בי המון הערכה ללהקות כמו הביטלס, או לד זפלין, או פינק פלויד, שהמציאו ז'אנרים שלמים ומוסיקה חדשה לחלוטין בעצמם.

אבל זה לא מבטל את האיכות של המוסיקה שבאה אחריהם, אפילו אם מה שהחומר שהם מציעים פחות מחדש.

קודם כל, שישמע טוב ויעשה לי טוב.

ברקע: Opeth - My Arms, Your Hearse. אלבום מעולה, משחרר, אופת' האמיתיים בתחילתם (כי אני לא אוהבת את שני הקודמים). תקנו לי ):

אה ודרך אגב, לגבי כוכב נולד 5 - יצא לי לראות את שני חצאי הגמר בתורכיה, ויש לי בקשה אחת ויחידה -

בבקשה, אל תתנו לשלומי לנצח!

נכון, הוא חתיך וזה, אבל פאק, הקול שלו מונוטוני ושטוח כמו ילדה בת 5! בועז מעודה חמוד ומארינה נהדרת, אבל אם למדינה הזו נותרה עוד טיפה קטנה של כבוד לתרבות המיינסטרימית שלה, בבקשה, רק לא שלומי.

כן אז, גנבתי מאליעד המלך 3>

הערה: אני לא אוהבת לעשות היררכיה במוסיקה שלי, אז מדובר במה שנכון לתקופה האחרונה.

שיר עברי אהוב:  קשה לי של ג'ירפות 

שיר עברי שנוא: הקיץ בא של רונית ראסטה. בעצם זה יותר מצחיק מאשר מבחיל, אז אני אגיד כל שירי סינרגיה.

שיר לועזי אהוב: לתקופה זו זה כנראה Undertow של Pain of Salvation. (שונאת היררכיות!)

שיר לועזי שנוא: Umbrella של Rianna או איך שלא כותבים אותה. בחיי שזה שיר דפוק.

שיר שגורם לכם לבכות: זה נכון לכל הזמנים. תמיד שמה את Orestes של A Perfect Circle כשרע לי.

שיר שמזכיר לכם את הילדות: Californication של Red Hot Chili Peppers כי אבא היה משמיע לי את זה כשהייתי קטנה והייתי חושבת שללהקה קראו קליפורניקיישן ולשיר RHCP חחח.

שיר שמזכיר לכם אדם כלשהו: יש כמה. Broken של Sonata Arctica מזכיר לי את גלי, In my Time of Need של Opeth מזכיר לי את שקד, A Stranger את תום...

שיר שאתם מאזינים לו כרגע: Nutshall של Alice in Chains

שיר שאתם מתחברים לטקסט שלו: מכל הרבים לבחור?! Dream Theater - A Change of Season - Carpe Diem

שיר שאתם מתחברים ללחן שלו: שוב, מכוווולם לבחור?! Jeff Buckley - Grace עולה לי בראש כרגע. זה היה קשה אבל!

השיר של כל הזמנים: Dream Theater - Home. It is THE OWNage! /,,\,

השיר שלכם: A Perfcet Circle - 3 Libras. וזה לנצח. לפחות הנצח הזה.

כשאני אהיה גדולה, אני רוצה להיות מוסיקאית.

תצחקו, תגידו שאני תמימה, אני די מסכימה איתכם. הרי להמוני אנשים בכל הגילאים יש את החלום הזה.

המון אנשים רוצים להתפרסם בזכות המוסיקה שלהם, להמון אנשים יש את אותה התמונה בראש -

הם עצמם עומדים על במה עם מיקרופון / כלי כלשהו, ומולם קהל של עשרות אלפי אנשים מריעים להם.

אני יכולה לומר לזכותי שלפחות את הפרסום אני לא מחפשת, לא יותר מדי.

זאת אומרת, אני לא אתנגד לו, אבל עם השנים הבנתי שגם ליצור ולשתף קהל של כמה אלפי אנשים לא יפריע לי.

זה הרצון להשפיע, לשנות, ליצור משהו חדש ואותנטי שדוחף את החלום הייעודי שלי.

לא, אני לא רואה את זה קורה בינתיים. למה?

א', הכישרון המוסיקלי שלי לא מתבטא באופן פרקטי. את השמיעה יש לי, ואת כל מה שנמצא במחשבות שלי, אבל כשזה מגיע להפעלת הידיים ולענייני טכניקה - אני פשוט גרועה. אני ממשיכה לנסות עם הגיטרה. אני גם חושבת שהקול שלי לא רע, אבל אף פעם לא הלכתי לשיעור פיתוח קול או משהו כזה. בכיתה ו', המורה שלי למוסיקה, שהייתה גם המנצחת של המקהלה העירונית, התלהבה מהקול שלי, אבל.. זהו.

ב', יש לי פחד במה נוראי. כשניגנתי על כינור הייתי חייבת לנגן בקונצרטי תלמידים, כתלמידה בקונסרבטוריון, למשך 5 שנים. לא הייתה פעם אחת שלא רעדתי ושקשקתי כשעליתי (נורא קשה לנגן ככה!), ולא הייתה יצירה אחת שניגנתי מהתחלתה לסופה מבלי לשגות. באחת הפעמים הראשונות אפילו הפסקתי לנגן למשך כמעט דקה (הפסנתר המשיך לנגן כמלווה), כיוון שפספסתי משהו ולא הצלחתי להמשיך לנגן... עם השנים זה השתפר, אבל לא מספיק.

ג', אני כבר ("כבר") בת 14, ואין הרבה התקדמות. אני לא מלחינה, אין לי נסיון. טוב נו, זה עוד לא מכשול, אבל אני מודאגת.

וד', אין לי את הלוק של סופרסטארית (טחח).

בעיקרון אלו הם המכשולים העיקריים (והעיקריים הרבה פחות).

עם כל זה אני יכולה להיות מפיקה מוסיקלית, אבל זה לא אותו הדבר...

אמנם, זה ניתן לשיפור, ואני אשמח לקבל עצות / עידוד / כל דבר אחר שלא יזיק.

ובנימה אופטימית זו:

אני טסה לתורכיה, ממחר (שישי) עד יום שני, אז אל תחפשו אותי.

וגם אל תבקשו שאקנה לכם סאז, כי אני בספק שאראה אחד. אמא לא מתכוונת לתת לנו לצאת מהמלון. (גלויות ממקומות שלא הייתי בהם אתם יכולים לבקש.)

(וכן, אני ממורמרת.)

ברקע: Dream Theater - Awake. אחד האלבומים הכי טובים שלהם, הנאה צרופה. לאברי (הסולן) בשיאו, ריפים וסולואים יפיפיים של פטרוצ'י (הגיטריסט), ומור (הקלידן לשעבר) רגע לפני שעזב. דרים במיטבם, רוצו לשמוע.