אנייודעת שזה פוסט שני שלי היום, אבל מוזיקת 2007 זה חשוב ביותר לדעתי. אני, בזאת שרוצה להיות מפיקה של מוזיקה, או משהו אר בעולם הזה, חייבת להביע את דעתי.

השנה, התמקדתי בפופ פופ פופ וגם היפ הופ.

למדתי להכיר כל אמן שתורם בעולם הפופ.

אפילו רכשתי אלבום (אני יודעת, כולם צורבים... אבל זה שפוט חרא לדעתי.)

אולי זה שהשנה הכי התחברתי למוזיקה, זה נובע אולי מהעובדה שיש לי פלאפון ווקמן (W850)

ומזה שאני התמרכרתי ללהיטים של אמטיוי וקוראת את כל הכתבות בראש אחד.

העובדה שכל יום חמישי אני נכנסת לאתר של ממאה אפאם ומורידה ומעבירה לפלאפון כל להיט חדש אפשרי, ומתחילה להפיץ אותו לכולם

כנראה נובעת מזה שפעם לא היה לי מושג במוזיקה.

נכון, אני לא אוהבת המון סגנונות. כמו רוק ומוזיקה עיברית (כל מה שבעברית)

ואני חושבת שטראנסים, גם עם יש נחמדים- הם הרסים את השירים.

יש כאלה שאומרים שבפופ, סתם זורקים מילים לא בעלות חשיבות.

אבל בתור אחת שמאוד מתחברת לסגנון וכתבה המון שירים בחייה (והשמידה אותם..)

אני יכולה להגיד לכם בוודאות- שמאחורי כל שיר- עובר משהו על הכותב שלו.

ולמשל בשיר סורי בליים איט און מי.

אתם יודעים על מה זה מדובר?

על שאייקון באמצע הופעה עם גוון סטאפני (נכון שבהתחלה אף אחד לא הבין מה היא קשורה)

אז הוא קיים על הבמה יחסי מין עם אחת הילדות. הוא אומר בשיר שאמרו לו שהיא בת 21 ולא 15

ושאבא שלה לא נתן לה לצאת עם בחורים, ושהוא מצטער על עוגמת הנפש שנגרמה לה.

זאת דוגמה אחת מתוך מיליון.

ואני ממליצה בחום לקנות את האלבום של פרגי ><

חח ושל 50סנט ושל גסטין וריאנה והשאר.

אפרופופיפטי סנט.

אתם יודעים איזה גרועה הייתי במוזיקה- שפעם שראיתי בעיתון פיפיטי סנט מגיע לארץ- חשבתי שזה 50 אגורות.

חח ומה זה מוזר שפתאום הוא מתחמק ממה שהוא אמר על המכירות של האלבומים עם קנייה ווסט.