אני כמעט יודעת שאף אחד לא יקרא את זה אבל....
יש לי בלוג!
אני מתרגשת כמו איזה ילדה קטנה P:
עכשיו, אני יודעת שמהרגע שראיתי את מאי מארץ נהדרת והבלוג שלה, חשבתי שבלוגים זה רק לפאקצות.
אבל אני ממש, אבל ממש לא פאקצה.
לפחות אני לא מגדירה את עצמי כזאת :]
אז זהו. שהמצב כרגע די סבבה אבל בכללית אני די מדוכאת.
אני עוברת עכשיו בית ספר ואני שמחה. למדתי בבית ספר מעצבן ועכשיו אני עוברת למקום הרבה יותר טוב ואני מרוצה.
הבעיה היא ההורים שלי. כל רגע נדמה לי שהם מתחרטים. אופפפ אני נשמעת כמו כל האנשים הדכאוניים שאנוכי שונאאאת.
חוצמזה שיש לי את החששות שלי עצמי. מקום חדש, חברות חדשות, מורות חדשות, אני עוברת לפנימייה ועוד הרבה חידושים.
אני רוצה שהם יבינו שגם לי יש חששות ולא רק להם.
זהו להיום, אני חושבת. בכל מקרה, אף אחד לא יקרא את זה....
חולה עליכם! רעות כהן.