D's

האמת
לא חשבתי שאני אכתוב פה שוב
לאדעת, הרגשה רעה כזאתי...
בגדול אני לא סגורה על עצמי, גם עכשיו- החלטתי לרשום יותר אינסטינקטיבית, אולי אני אצליח להעביר מה שאני מרגישה בצורה יעילה יותר.. משום מה ובאופן נדיר משו פשוט לא יוצא לי, במתכונת הזו

בכל מקרה (: מה שאני מחפשת לתת לו חופש פה, זה נושא האהבה בחיי
בראש ובראשונה מעיק עליי כל עניין החשאיות. קשה לי להאמין שיזהו אותי אבל עדיין זה יושב על הלב במקום מסויים, ויותר מכך זה מגביל אותי מבחינת הכתיבה הזורמת, ואני לא רגילה.. נקווה שזה יהיה שווה אתזה.

אז... מה אני מרגישה? איי גס שזה משיכה לבנות(:
קשה לי וקצת מוזר לי להביע את עצמי עדיין מילולית בכל מה שקשור לזה, אחת הסיבות שחשבתי להתחיל לכתוב..
זה מתגבש אצלי כבר הרבה הזמן כשחושבים על זה, המשיכה הזאתי. רק לאחרונה אני מרגישה יותר ויותר את המרכזיות שלה / החוסר בה, בחיי- מן הסתם עוד לא עשיתי משו מעשי מידי לממש אותה.. וזה כן יושב עליי, מאד. בכל דבר שאני עושה.
כרגע אני חושבת שמה שאני הכי צמאה אליו זה לגיטימציה ומילות עידוד. אני בטוחה שבשלב כלשו הקטע הזה כן יהיה (וכבר, כן) חלק משמעותי ממני- מחכה לדחיפה הזאתי, למשהו הזה שיגיע ויסחוף אותי.
עד אז, אשתף ואוציא ואתאר, פה. 

אני חושבת שזהו נכון לעכשיו, לא? מעין פתיחה קצרה.

רק בקשה אחת: אני לא כותבת בשביל התגובות, (עם זאת שחלקן כן משמחות אותי מאד), אבל אם כבר החלטתם להגיב ואתם לא יכולים להתאפק.. אל תהיו רעים מדי, בקשה. אני מושפעת בקלות (: