חייה של נערה.

בפרק הקודם:

'רק זה היה חסר לי עכשיו.. לריב עם ליאל', חשבתי חצי רדומה, מחליפה בגדים לפיג'מה.

נשכבתי על המיטה, והרהרתי על היום שעבר. כל היום המטורף הזה : המכתב המוטעה של יונתן, ההתעלפות של יולי, דור ואני...

נשמתי עמוק.  נרדמתי.

"ניצני קומי.. את עוד תאחרי לבית הספר!" שמעתי את קול אמי מעירה אותי.

 -"רק עוד דקה.." מלמלתי מתחת לפוך הנעים, מנסה לגנוב רגע של שינה מתוקה.

-"ניצן!" -"טוב טוב אני קמה.." -"טוב מאוד. יש עוגיות במטבח אם את רוצה..." אמרה אמי.

התארגנתי במהירות, וירדתי לרחוב, וראיתי את יולי שחיכתה לי שם.

-"היי," אמרתי לה. -"היי.." מלמלה. -"את בסדר?" שאלתי, כשראיתי את פניה החיוורות.

-"לא.. זה.. זה סתם. זה המייק אפ." אמרה יולי. ואחרי כמה רגעים נזכרתי, שהיא אמרה לי עוד אתמול,

שהיא לא מתאפרת לבית הספר.

-"יולי, את בטוחה שהכל טוב?" -"אני בסדר.. אני פשוט קצת תשושה מהמסיבה, זה הכל." חייכה, ואני נרגעתי.

פתאום הרגשתי רטט בכיס, לסימן שמתקשרים אליי. 'אמיר היפה שלי', היה רשום על הצג של הפלאפון, והלב שלי התכווץ.

'איך יכולתי לשכוח אותו?' חשבתי, והצטערתי כל כך עליו.  "למה את לא עונה?" שאלה יולי שראתה שאני רק מביטה בצג, ולא עונה.

-"כן כן, בטח, אני.. אני עונה."

"הלו?" שאלתי. -"ניצן?" -"היי אמיר." -"היי.. תקשיבי את לא באמצע שיעור או משהו נכון?"

התחיל לדבר איתי, אמיר בטלפון, והסביר לי שבת דודה שלו, ליהי, עוברת לגור בהרצליה.

-"אוקיי.. ומה אתה רוצה שאני יעשה עם זה?"

 -"לא יודע, פשוט תתידדי איתה. היא אמרה לי שהיא בי'4.. אז חשבתי.. את יודעת"

אמר, והצלחתי לזהות את המבוכה שבקולו. -"זה בסדר. מתי היא עוברת?" -"היום."

-"אוקייי... טוב אז יש צלצול. נדבר" אמרתי, וסגרתי את השיחה.

-"מי זה היה?" שאלה יולי. -"סתם אחד.. אמיר," חייכתי, וניגשנו לכיתה.

"את יודעת שיש תלמידה חדשה?" -"באמת?" הופתעה יולי. -"כן, קוראים לה ליהי.."

-"ליהי? ליהי מה?" -"אינלי מושג.." אמרתי באכזבה, והמורה למדעים נכנסה, והתחילה ללמד.

בערך באמצע השיעור השני, נפתחה הדלת, וקרן נכנסה. -"שלום!" חייכה קרן, ומאחוריה עמדה ילדה גבוהה,

עם שיער גלי חום, ועיניים חומות. -"זו ליהי," הכירה לנו את הילדה, -"והיא תלמד אתכם עכשיו. ליהי עברה מחיפה, ואני מקווה שתקבלו אותה יפה מאוד. ועכשיו ליהי, ליד מי את רוצה לשבת?" שאלה קרן את ליהי.

ליהי, שכנראה זיהתה אותי מן התמונות שאמיר הראה לה, ישר הצביעה עליי. -"ליד ניצן.. מצויין. אז הממ יערה, את תעברי לשבת ליד.. בואי ניראה.. ליד אוהד יהיה מתאים." חיייכה קרן, וליהי התיישבה במקום יערה.

חייכתי אל יערה חיוך של התנצלות, למרות שזה לא היה כלל באשמתי, והיא עברה לשבת ליד אוהד.

"את בת דודה של אמיר?" שאלתי. -"כן." ענתה לי. היה לה קול נעים, כמו של מלאכית. עזרתי לה להשתלב בכיתה,

וקשקשתי לעצמי ביומן. מזווית העין ראיתי את ליהי רושמת משהו בשוליי המחברת שלה. היא הראתה לי את המחברת,

וקראתי מה שרשום שם.

-"מה זאת אומרת? לאמיר יש חברה?" שאלתי, וגרוני חנוק מדמעות.