חייה של נערה.

בפרק הקודם:

מזווית העין ראיתי את ליהי רושמת משהו בשוליי המחברת שלה. היא הראתה לי את המחברת,

וקראתי מה שרשום שם.

-"מה זאת אומרת? לאמיר יש חברה?" שאלתי, וגרוני חנוק מדמעות.

-"אין לו ממש חברה," הרגיעה אותי ליהי, "פשוט... הוא קצת מתחיל עם ילדה בשכבה. זה הכל."

-"עם מי?" -"עפרי." אמרה, ולא האמנתי. עפרי היתה בין הבנות היחידות שלא הייתי חושדת בהם.

עפרי הייתה הפרחה של השכבה. עם היא לא לובשת וורוד, ורוד או לבן, היא מתה

. אם היא לא צועקת לפחות 20 פעמים ביום 'הויי אלוהיייים!' היא משתגעת.

 -"עפרי? עפרי רבינוביץ'?" שאלתי בכדי להיות בטוחה.

ליהי הנהנה.

לחשתי לה 'תודה שסיפרת לי', וחזרתי להקשיב לשיעור. חושבת על זה שאין לי טעם לכעוס על אמיר.

הרי גם אני לא הייתי הכי בסדר בעולם. גם לי יש חבר, אז באיזה זכות אני כועסת עליו?

הצלצול הגיע מהר, והוצאתי את הפלא' שלי ואת הכריך מהתיק, ויצאתי לחצר. החלטתי להתקשר לאמיר.

"אמיר!" -"היי מאמי מה קורה?" -"הממ בסדר.. תקשיב, אני צריכה לדבר איתך. לא לטלפון." אמרתי.

-"אוקיי, אז מתי?" -"יום רביעי בסדר?" שאלתי, מקווה לתשובה חיובית. -"מעולה"

סיכמנו שניפגש אצלי ברביעי. התיישבתי על הספסל שמול המגרש, בוחנת את דור שהתרוצץ על המגרש, בניסיון להבקיע שער. 'הוא נראה טוב,' סיכמתי לעצמי בהנאה.

"התקבלתי, התקבלתי!!!" שמעתי את יולי צורחת בכל הבית ספר.  -"לאן התקבלת? מה קרה?"

"התקבלתי לסוכנות דוגמנות! אני יהיה דוגמנית!" חייכה יולי, ושמחתי בשבילה.

"ואוו, באמת? יואו מזל טוב מאמי!" -"תודה. יש לי היום פגישה עם המנהל שם, בשביל לראות אותי. יואוו אין לי מה ללבוש!" אמרה יולי ונכנסה לפאניקה.

"יש לי רעיון!", צחקתי. "מה דעתך שנלך היום לשופינג בגדים? כבר עוד מעט מתחיל הסתיו ואין לי הרבה בגדים.."

-"אחלה רעיון." חייכתי. -"אז נדבר כבר יותר מאוחר טוב?" אמרה יולי, ורצה לספר לעוד בנות.

ואני חייכתי. שמחתי בשביל יולי, בשבילי ובשביל דור, בשביל אמיר שיש לו חברה.. בשביל כולם.

ולמעשה, הגעתי למסקנה. החיים יפים בשביל לבזבז אותם בבכי.

ועם מחשבות אלו, ניגשתי לשיעור מתמטיקה.

פרק קצר, אני יודעת. אבל לא היה לי זמן לרשום יותר ארוך וכבר רציתי חדש ^^

תודה ע נ ק י ת   על התגובות DD:

שברנו עוד שיא XD

תגובות? (: