חייה של נערה.

בפרק הקודם:

ואני חייכתי. שמחתי בשביל יולי, בשבילי ובשביל דור, בשביל אמיר שיש לו חברה.. בשביל כולם.

ולמעשה, הגעתי למסקנה. החיים יפים בשביל לבזבז אותם בבכי.

"יש דואר בשבילי?" שאלתי את אבי כאשר חזר מתיבת הדואר. -"לא, אין בשבילך. אפרת, הגיעו שוב החשבונות, ומכתבת מקופת חולים לעשות שוב בדיקת ראייה כל המשפחה," הודיע. -"נהדר, אני יקח את הילדים מחר בצהריים. בוא, הגעת בדיוק לארוחת ערב." אמרה אמי, אפרת, וכולנו התיישבנו לארוחת ערב.

''את עושה משהו יותר מאוחר?''

שלח לי דור SMS. החלטתי להתקשר אליו במקום לשלוח לו הודעה, גם מכיון שאני גרועה בכתיבת אסמאסים, וגם.. זה יותר נוח, לא?

"היי ניצן," ענה דור לטלפון. "את עושה משהו היום?" שאל. -"הממ משהו איתך?" שאלתי בהומור.

-"תשובה נכונה. יולי, אלירן, יערה ואיתי ויוצאים לסרט היום במרכז, אז הם שאלו אם אנחנו רוצים להצטרף,"

-"בכיף, אבל ממתי איתי ויערה ביחד?" צחקתי. -"הם עוד לא ביחד..", סיכם, "לבוא לאסוף אותך בשמונה?"

הסכמתי, ויצאתי להתארגן. לבשתי ג'ינס בהירים עד הברך, קרועים מעט בקצה, וגופיית V לבנה.

"קחי לך גם ז'קט! יהיה לך קר!" הזכירה לי אמי, ולקחתי גם ז'קט שחור.  שמתי גלוס, סידרתי את השיער והייתי מוכנה.

"את יכולה לרדת?" התקשר דור, להודיע שהוא למטה מחכה לי, וירדתי למטה.

"היי יפה.." התקרב דור אליי, ונישק אותי נשיקה קצרה.

-"כבר החלטתם על סרט?" שאלתי, בעודינו מתקרבים אל המרכז. -"חשבנו שהבנות תבחרו, אבל לפני זה אני רוצה להראות לך משהו," לקח דור את ידי, והוביל אותי בשביל מלא קוצים וצמחייה, אל מקום שנראה שלא ביקרנו כאן שנים.

לבסוף הגענו אל מקום, עם כיסא מעץ בודד, חצי שבור, במרכז חצי מעגל.

"את רואה את הבית הזה?" שאל דור, והצביע על בית עם צבע מתקלף. -"כאן גרתי שהייתי בן 7."

שתיקה.

"וממש כאן, בחלון הזה, שכבה אמי, גוססת למוות, במיטה, שהדבר היחידי שיכולתי להביא לה זה רק מים. אבא שלי נעלם ברגע שאמי ילדה אותי, ואני נותרתי לבד בעולם," סיפר דור.

"אני לא יודע למה אני מספר לך את זה," המשיך, "אבל אני מרגיש שאת תוכלי להבין אותי."

דור ניסה לחייך, ואני התקרבתי אליו. -"דור.." לחשתי אליו, והתקרבתי עוד יותר, עד שיכולתי לשמוע את קצב פעימות לבו,

"אני חושבת.. אני חושבת שכל מה שאתה צריך, זה חיבוק. ועד כמה שזה נשמע קיטשי: אני אוהבת אותך."

"בואי הנה מהממת,"  אמר, ונישק אותי נשיקה ארוכה, עם דמעות, עם רגשות ועם צחוק.

נשיקה שיכולתי לראות בדימיוני, את אמו הגוססת, קודחת מחום. נשיקה שסימלה עבורי כ''כ הרבה.

אבל בעיקר? נשיקה של אהבה.

הסיום חופר, (יש כאן בורXD), אבל תתגברו : )

אוהבת 3>