חייה של נערה.

אני יהיה הכי כנה איתכם. כי מגיע לכם.

אני לא מרוצה מהסיפור. ממש לא.

וזה מתחיל בתגובות של שני הפרקים האחרונים,

לאן שהסיפור נגרר (הכל הולך לה ממש טוב, וכו').

ואני מרגישה שאני כותבת לכם, כי אני חייבת.

ולא,וזה לא משהו רע. אני נהנת לכתוב.

אבל זה כבר לא מגיע מהלב. ועד כמה שזה נשמע קיטשי..

מרגישים. אני יודעת.

אני שוקלת אם לסגור.

אבל אז יהיה לי חבל. באמת.

אבל אולי להקפיא, ולפתוח חדש? אני ממש לא יודעת.

מה שאני יודעת, שאני ממש לא אוהבת את הסיפור שנמצא כיום.

הוא פשוט לא מתפתח לאן שרציתי, מה שתכננתי.

אז כאן מגיע השלב שלכם. אני רוצה שתגידו ה כ ל , על הסיפור.

ממש הכל. ותיהיו כנים איתי ! כי אני הייתי איתכם.

מה שאהבתם, מה שלא, עצות לשיפור, דברים שניתן להוסיף/לשנות.

מה שאתם רוצים. אבל בבקשה תגיבו. זה חשוב לי.

מאוד.

חג שמח, ושבת שלום .

באהבה ענקית,

שלעולם לא תיגמר.

       אריאל .