בפרק הקודם:
מרחוק ראיתי ספסל. התקרבתי אל הספסל והתיישבתי עליו, כשמולי האקדמיה לפיתוח קול, שם חיכתה לי שושנה.
-"את לא צריכה להיכנס?" שמעתי קול מאחוריי. -"לא עניינך!" מלמלתי והסתובבתי.
כשראיתי את מי שעמד מאחוריי, נדהמתי.
ואחרי שתיים שלוש שניות, קפצתי עליו בחיבוק.
-"איך ידעת שאני פה?" שאלתי בהפתעה לאחר החיבוק. -"אני תמיד יודע מה שקשור למשפחה," אמר.
"אבל רגע דולב, מה אתה עושה בארץ?" שאלתי מופתעת. -"את לא שמחה לראות אותי?"
-"ברור שאני שמחה, אבל אתה אמור להיות עכשיו בארצות הברית, לא?" שאלתי את אחי.
-"חזרתי לחופשה. בבוסטון בינתיים חוגגים את חג הפסחא. ואני פה," אמר בחיוך.
-"אני צריכה להיכנס לשיעור," אמרתי, והוא חייך. "אתה זוכר את הדרך הביתה, כן?"
"זוכר!" צחק ונופף לי לשלום, וראיתי אותו נעלם בשקיעה האדמדמה שהלכה והתכהה.
-"בוקר טוב, רועי." קדמה שושנה את פניי.
"בוקר טוב!" חייכתי. -"עבדת על השיר?"
-"כן," עניתי ונזכרתי איך לפני מספר ימים, שרתי את השיר ''כשהלכת''.
-"אני שמחה," אמרה. "הבאתי לך שיר חדש, יותר עליז ובאנגלית," -"אנ.. אנגלית?"
-"אנגלית!" אישרה. -"אבל שושנה..." -"כן יקירה?" -"המבטא שלי גרוע באנגלית..."
-"..נצליח להתמודד עם זה" אמרה וחייכה.
חייכתי אליה חיוך מאולץ. -"זה המילים של השיר," אמרה וחילקה לי דף לבן, עם מילים שחורות באנגלית.
היא הפעילה את הטייפ, בו היה את המנגינה לשיר. "לספירה שלי. 3,2,1 קדימה רועי!"
התחלתי לשיר .
When you first left me,"
I was wanting more,
But you were f***king that girl next door,
What did you do that for? (do that for)
When you first left me,
I didn't know what to say,
I'd never been on my own that way
Just sat by myself all day
I was so lost back then,
But with a little, help from my friends
I found the light in the tunnel, at the end
Now your calling me up on the phone
So you can have a little whine and a moan
And its only because your feeling alone
CHORUS:
At first, when I see you cry
Yeah, it makes me smile
Yeah, it makes me smile
At worst, I feel bad for a while
But then I just smile
I go ahead and smile
Whenever you see, you say that you want me back
And I tell you it don't mean jack,
No it don't mean jack
I couldn't stop laughing,
No, I just couldn't help myself
See ya messed up my mental health
I was quite unwell
I was so lost back then,
But with a little, help from my friends
I found the light in the tunnel, at the end
Now your calling me up on the phone
So you can have a little whine and a moan
And its only because your feeling alone
CHORUS:
At first, when I see you cry
Yeah, it makes me smile
Yeah, it makes me smile
At worst, I feel bad for a while
But then I just smile
I go ahead and smile
la la la ...
CHORUS: x3
At first, when I see you cry
Yeah, it makes me smile
Yeah, it makes me smile
At worst, I feel bad for a while
But then I just smile
"I go ahead and smile
"אני צריכה מים!" לחשתי בצחוק מאורך מילות השיר.
שושנה אישרה לי לקחת הפסקה, ולשתות מעט מים.
"איך היה?" שאלתי אותה בין לגימות המים הצוננים. -"חמוד," אמרה בחיוך, "אבל יש מקום לשיפור."
הנהנתי לעברה בהבנה והתחלתי לשיר את השיר מספר פעמים.
-"טוב!" אמרה שושנה לאחר חצי שעה. "ניפגש ביום שלישי."
הנהנתי לעברה ויצאתי לאוויר הפתוח. התחלתי לצעוד לעבר ביתי.
הגעתי הביתה, ופתחתי את הדלת במפתח הכסוף שהיה לי בתיק.
-"אני בבית!" קראתי. -"בואי רועי, אנחנו במטבח" שמעתי את אבי אומר לי, וניגשתי לעבר המטבח.
ראיתי את הוריי, יושבים על שולחן העץ, ואת אמי מאושרת כמו שלא ראיתי אותה אף פעם.
-"לא אומרים שלום לאח שלך?" אמר אבי שראה שראיתי את דולב כבר.
"כבר נפגשנו," אמר בחיוך . "מתי?" התעניינה אמי . -"לפני השיעור פיתוח קול. התחנה המרכזית מול הבית ספר לשירה." עניתי.
ואמי חייכה.
והרגשתי טוב. ממש טוב. שאנחנו שוב ביחד, כולם .