חייה של נערה.

"איימי! מדוע קמת מהמיטה?" שאל טאד ברגע שראה את ביתו בת הארבע בסלון, בעת שצפה בטלוויזיה.

-"אני רוצה שתספר לי עוד על אמא," ענתה איימי. טאד חייך אליה בהבנה. -"מה את רוצה שאני אספר לך?" 

איימי חייכה חיוך מבוייש, ולחשה: "איך אתה ואמא הכרתם!"

טאד חייך אליה בחזרה, פינה את העיתון של שבת מן הספה הכהה, והזמין את בתו היחידה להתיישב לידו.

..::פלאשבק::..

טאד וטום ישבו יחד על הספה, בעוד טום מחזיק גיטרה קלאסית, ובידו של טאד מצוייה מחברת, בו ניסה לחבר מילים שיתאימו למנגינה שטום ניגן זה עתה. -"פגשתי היום מישהי," אמר טום לפתע, "יפה דווקא,"

-"ומה עם קייט?" שאל טאד, מזכיר לטום את חברתו. -"התכוונתי בשבילך, דפוק," אמר בחיוך.

-"בשבילי?" צחק טאד. "אני מסתדר לבד יפה מאוד." -"חכה עד שתראה אותה," אמר טום, ולקח מטאד את המחברת.

-"מה אתה עושה?"

"רושם לך את מספר הטלפון שלה," אמר טום. -"איך קוראים לה?" שאל טאד.

-"מליסה." חייך טום וניגש להכין לטאד ולו ספל קפה חם.

טאד ניגש לקחת את הסלולרי שלו, וחייג את המספר שטום רשם.

-"הלו?" נשמע קול נשי בקו השני. -"מליסה?"

-"כן?" -"היי, זה טאד. חבר של טום,"  -"היי טאד," צחקקה מליסה.

-"הממ, סתם רציתי לשאול אם את רוצה להיפגש, כלומר.. בית קפה או משהו כזה," מיהר טאד לומר.

-"נשמע לי נחמד." אמרה מליסה, וטאד יכול היה לחוש שהיא מחייכת."יתאים לך היום בבשמונה? " שאל. - "קבענו", השיבה.

-"מצויין. בבית קפה ליד המרכז?" הציע טאד ומליסה השיבה תשובה חיובית.

"בכל זאת התקשרת," חייך טום. -"יש לי דייט בשמונה!"  צחק טאד, ולגם לגימה מן הקפה שלו.

-"אני צריך להתכונן." אמר. -"שיהיה בהצלחה!" חייך טום, וטאד יצא מן הדירה.

__________________

טאד ישב על אחד מן הכיסאות האדומים בכניסה לבית הקפה, מחכה למליסה שתבוא.

הוא לבש חולצה שחורה, כפי שסוכם מראש, וחיכה שמליסה תגיע.

-"טאד?" שאלה בחורה בזהירות. -"את מליסה?" שאל. הבחורה הנהנה.

'ואוו, היא באמת יפה', חשב טאד, והזמין אותה להיכנס לתוך בית הקפה החמים.

..::סוף פלאשבק::..

-"ככה אתה ואמא הכרתם?" שאלה איימי. -"כן," אישר טאד, וקם להביא אלבום ישן.

-"יש פה המון תמונות של אמא," הסביר. "שמרתי אותם לאחר שהיא.. שהיא..."

-"שהיא מתה," השלימה איימי בלחש את המשפט, וגרמה לטאד להבין כמה היא בוגרת.

טאד פתח את העמוד הראשון, בו נגלתה דמות צעירה, בעלת תלתלים בהירים מונחים על כתפיה,

ועיניים בורקות. -"זו אמא, באיטליה." הסביר טאד, והרגיש איך מבצבצת דמעה בעיניו החומות.

טאד המשיך להעביר עמודים באלבום הישן, נזכר יותר ויותר באשתו שמתה.

"אבא?" שאלה איימי בעיניים גדולות. -"כן איימי?" -"אני דומה לה?"

טאד חייך. -"את דומה לה, ולא דומה לה," אמר.

 איימי עשתה פרצוף מבולבל.

-"למשל, יש לך את אותם עיינים של אמך, של מליסה. ירוקות ובורקות. אבל בצבע השיער את יותר דומה לי..." חייך.

-"הבנתי." אמרה איימי וחזרה להסתכל באלבום.

-"את יודעת שהיא לא מתה, בגללך." אמר טאד, כשהרגיש שיש צורך להבהיר את הנקודה הזו.

-"אז למה היא מתה בכלל?" שאלה איימי. 

-"אחרי שמליסה נבחרה למלכת היופי של אנגליה, היא הייתה מאוד מפורסמת," אמר טאד.

איימי הנהנה. -"ו... זה היה קשה לה. היא הרגישה שהיא לא משקיעה מספיק זמן בך, בי, בכולם."

-"וזה היה נכון?" שאלה איימי בלחש. -"אני לא יודע."

"בכל אופן," המשיך. -"זה היה קשה לה. מאוד. ו... הדרך היחידה שהיא חשבה עליה... היא... להתאבד,"

לחש טאד.

"למרות שאני חושב, שיש דרכים נוספות להתמודד עם משברים," הוסיף.

איימי השפילה את ראשה, וטאד חיבק אותה בחום. -"אבל היא אהבה אותך מאוד,"

-"אני יודעת." חייכה איימי. -"והיא משגיחה עלייך. כל יום. היא רואה אותנו מלמעלה, משם," אמר טאד והצביע על נקודה בשמיים השחורים.

-"עכשיו את חייבת להיכנס למיטה," חייך טאד. "אחרת איך תלכי מחר לגן? ובטי הגננת תכעס עלייך מאוד..."

-"אני כבר הולכת למיטה!" צחקקה איימי. -"לילה טוב!" קרא אליה טאד.

ורק לאחר שווידא שבתו נכנסה למיטה, שקועה בחלומות מתוקים,

 התיישב על מיטתו, ובכה בשקט, ללא דמעות.

"מליסה... מליסה שלי. למה עשית את זה?" מלמל טאד, והביט על השמיים זרועי הכוכבים,

בידיעה שאשתו היפה, מתבוננת בו מלמעלה, עם עיניה היפות. 

באותו רגע ראה טאד כוכב נופל בשמיים, וביקש משאלה.

"שלאיימי, יהיו חיים מאושרים ויפים. למדי אותה, שיופי חיצוני זה לא הכל. יש גם יופי פנימי," לחש טאד,

 רגע לפני שהכוכב נעלם.

הוא כיבה את האור, נעל את דלת הכניסה לבית, ועצם את עיניו.

אז גמאני החלטתי לכתוב סיפור לתחרות 3=

לא השיא שלי, אבל.. חביב ביותר XD

השקעתי .

אשמח שתגידו מה דעתכם, וכמובן תציביעו לי כאן :

http://israblog.co.il/tblogread.asp?blog=450140&blogcode=8994975

מה שאתם צריכים לעשות, זה בסך הכל להיכנס לקישור,

ולרשום שאתם רוצים להצביע לסיפור של אריאל,

'כוכב מנצנץ בשמיים' .

אריאליק. 33>

*בבקשה תגיבו גם פה, וגם למטה*