חייה של נערה.

היי

תקשיבו, אני לא יודעת מה קורה לכם...

פרק שעבר היה 23 תגובות! אולי זה לא משו, אבל זה רק פרק שני..

והיום אני חרשתי על האינטנרנט, בכל ישרא אני פירסמתי, ומה?

כמעט כלום! לא עברתם אפילו את ה- 50. ובאמת שציפיתי. והתאכזבתי.

אני פתחתי את הבלוג הזה בשביל שאנשים יכתבו את דעתם על הסיפור, יגיבו, ייעצו..

לא סתם 'בלוג נחמד מוזמנת'. =\\

קחו את זה לצומת ליבכם.

ובקיצור יש פרק קצרצר היום.

~מיד ספויילרים למנויים~ הערה למי שקיבל את הספויילרים: הורדתי משפט אחד, והעברתי אותו לפרק מספר 5.

מכירים את ההרגשה הזו, שלאן שלא תסתכלו, תחשבו על הדבר הזה, תמיד?

זו היתה ההרגשה שלי באותו רגע. ראיתי אותו. את אותו אחד, שמבלגן את שיערו ברצון לקפוץ עליו,

ברצון לחבק אותו, ל... אני לא יודעת מה.  לאהוב אותו.

ונכון, הוא היה שונה מאמיר. שונה לחלוטין.

 הוא היה גבוה כזה, עם עיניים כחולות כהות. שונה מאמיר כפי שציינתי.

אמיר היה יחסית נמוך, עם עיניים שחורות גדולות, ושיער בהיר קצר.

התיישבנו במקומותנו שסומנו מראש, כנראה שהמחנכת סדרה.

מצד ימיני ישבה ילדה, שלפי הכרטיסייה שהחזיקה קראו לה שלי כץ. היא היתה מעט שמנמנה, עם שיער אסוף בקוקו גבוה.

מהצד השני, ישבה יערה. היא חייכה אלי חיוך מתוק, והיתה לי הרגשה שניהיה חברות טובות.

סקרתי את בני הכיתה האחרים. כולם נראו לי נחמדים וחברותיים.

"אממ, רבותי?" שאלה המחנכת החדשה שלנו, קרן. כולם השתתקו. "ברוכים הבאים לתיכון על שם רבין.ד הכנתי לכם כמה דפים פה שתענו לשאלות על עצמכם, ואחר כך נשחק עם התשובות משחק נחמד.."

ראיתי שעל השולחן שלי כבר הספיקו לחלק את הדף. הוצאתי עט שחור, וניגשתי למלא את הפרטים.

שם: 'ניצן שקד'.

גיל: '15'.

תחומי התעניינות: 'ריקוד, שירה, מחשב, ולשחק כדורסל.'

מקצוע מועדף: 'אנגלית.

אחים/אחיות: 'אחות גדולה בת 17 בערך, בשם ליאל, ואח קטן בן 9, שקוראים לו גם בן.. חח'

מה אני מצפה מעצמי לשנה הבאה?: 'להכיר חברים וחברות חדשים, להצליח בלימודים, ולהנות.'

הגשתי לקרן את הדף הממולא, ובדרך פגשתי בו. ראיתי שעל הדף היה רשום את שמו, 'דור', וחייכתי לעברו, בתקווה שהוא ישים לב אליי.

אבל כלום. אפילו לא מבט אחד.

הימים חלפו, עד שיום שני הגיע. קמתי יחסית מוקדם בבוקר,התארגנתי לי באיזי, מתכננת כל פרט ופרט של מראה הלבוש. ידעתי שהרושם הראשוני הוא הקובע.

נכנסתי לחדרי, פותחת את הארון החדש, שכבר הספקתי לסדר את הבגדים בו, ובחרתי לי מכנסיים שחורות צמודות, וחולצה חמודה בצבע בננה. התאפרתי ממש קצת, והייתי מוכנה.

"אמא אני מוכנה!" קראתי לעבר אמי ששישבה במטבח, קראה עיתון ושתתה ספל קפה חם.

אמי קמה מן הכיסא, ונכנסנו לאוטו. הנסיעה לא היתה ארוכה, משהו כמו 10 דקות.

"הגענו מותק," חיבקה אותי אמי ואיחלה לי להצלחה. -"בסדר אמא..." התנערתי ממנה, ויצאתי לכיון חבורת הילדים שנשענו על המעקה, מחכים שהשומר יקבל רשות לפתוח להם. הסתכלתי על כולם בקפידה, ושמחה שאני לא הייתי היחידה שהשתדלה להראות טוב.

מרחוק ראיתי את הדס, יושבת בצד וקוראת את הספר שלה. "היי הדס!" קראתי לעברה, אבל הדס התעלמה ממני לחלוטין.

לא הבנתי מה קורה.

'בפארק הכל היה בסדר. בערך...

אז נכון. היא היתה די בישניית, אבל זה לא אומר כלום. מה קרה לה שהיא כל כך השתנתה?' הרהרתי לי.

"ניצן," רכנה לעברי הדס, לוחשת בלחש עד שכמעט ולא יכולתי לשמוע אותה. "את מבינה, הילדים האחרים מכירים אותי. אם את רוצה לרכוש לעצמך חברות, כדאי שתתרחקי ממני..." הסבירה הדס.

חייכתי לעברה בהתנצלות, בתקווה שהיא תבין, והתקרבתי לכיון קבוצת בנות שישבו לא רחוק.

"היי, אני ניצן." הצגתי את עצמי. -"חדשה?" שאלה אחת הבנות, עם עיניים בצבע ירוק חלש, ושיער בהיר, ארוך.

-"אממ.. כן." -"אז אני יערה." ענתה יערה, בעלת העיניים הירוקות. -"זו גל." הצביעה על ילדה מעט נמוכה, עם קשת אדומה בשיער החלק שלה. "עדן," הצביעה על ילדה עם עיניים חומות גדולות, ושיער בלודיני מתולתל. "וזו יולי." הציגה יערה את הנערה האחרונה, עם עיניים כחולות מסנוורות, ושיער שטני גלי. אחת כזו שנראה שכל הבנים מתאהבים בה.

פטפטנו לנו, והרגשתי שמצאתי לי חברות טובות. כמו שהיו לי בקיבוץ.

ראיתי שהשומר פתח את השער הרחב שבכניסת בית הספר, וגל של נערים ונערות נכנסו פנימה.

מרחוק ראיתי את הדס, מכניסה לתיקה הקטן את הספר שלה, וצועדת לה בשתיקה לעבר כיתתה.

חייכתי לעברה חיוך טוב, מבין, שתבין למה.. אבל היא רק הסתכלה לתוך עיניי, במבט חודר שמבין, ופנתה לעבר כיתתה, שהיתה בקצה השני במסדרון, הרחק מן כיתתי.

אני, והבנות החדשות נכנסנו לתוך  הכיתה, ואני אישית, לא האמנתי למה שראיתי בפנים.

אז.. ניסיתי פרק יותר ארוך D;

מקווה שאהבתם, למרות שההתחלה שלו יצא לא משו ...

XP

רציתי לומר לכם שממש התגאתי בעצמי (XD) על מספר התגובות, וכדאי מאוד שזה יהיה גם הפרק.

33>

עריכה:

מי שמנוי נשלח אליו כמה ספויילרים מן הפרק הבא!

אז שווה להיות מנויים ^_^

"ניצני, קיבלת מכתב מבית הספר!" שמעתי את אמי קוראת לי כשחזרתי הביתה.

פתחתי בהתרגשות את המעטפה, המבשרת את שיבוץ הכיתות. למרות שלא הכרתי אף-אחד, התרגשתי. אני לא יודעת למה, אבל התרגשתי.

"לכבוד התלמידה ניצן שקד," הקראתי את הכתוב במסמך, "לפי רמותייך הלימודיות והחברתיות, ראינו לנכון לשבץ אותך בכיתה י'4.

להלן התאריך והשעה בו הנך מתבקשת להופיע למפגש גיבוש ".

"מתי המפגש?" שאל אבי. "ביום שני הקרוב!" -"עוד ארבע ימים...." ציין בן.

"אהא.." אישרתי, וקפצתי לחדרי מאושרת להכיר ילדים חדשים.

היום עבר לו, ויום חדש הגיע.

יצאתי לסיבוב בפארק עם בן, אחי בן ה-9, בתקווה שאני אפגוש ילדים חדשים.

הפארק היה מלא ילדים, רועש, כיאה ליום רגיל בחופש הגדול.

צעדו במשך כמה רגעים, ומרחוק ראינו גינת שעשועים.

בן רץ אל הגינה, וניסיתי לחפש לי מקום לשבת בנתיים, אך כל הספסלים היו מלאים, פרט לספסל אחד, עליו ישבה ילדה אחת לבדה, קראה ספר.

"אפשר לשבת פה?" שאלתי וחייכתי אליה, בנסיון לרכוש לי חברות חדשות.

 "אממ," אמרה הילדה, והביטה ישר לתוך עיניי, כך שראיתי שהיא היתה ממושקפת עם שיער בצבע ג'ינג'י. "ניראלי שכן."

התיישבתי, והילדה חזרה לספרה. "דרך אגב, אני ניצן." -"הדס". -"לאיזה כיתה את עולה?" שאלתי, וראיתי שהדס כבר זנחה את ספרה. -"לי'... את?" -"גם!" שמחתי, שיש לי כבר חברה אחת שאני יכיר בשכבה.

"טוב, אני חייבת ללכת," אמרתי, שראייתי את השעה. "בן! בוא, אנחנו הולכים!" קראתי לעברו, ושנינו צעדנו חזרה לכיון ביתי החדש.

=====

"ליאל, ניצן ובן... אני רוצה שהיום נלך לקנות דברים לבית הספר.." הודיעה לנו אמי בארוחת הבוקר.

"אממ בסדר אמא, אבל את יודעת איפה יש כאן לקנות דברים לבית ספר?" שאלה ליאל. -"בקניון בטח לא?" שאלתי אני.

"כן.. זה גם מה שאני חשבתי.." אמרה לי אמי וסימנה לנו להזדרז עם האוכל.