לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חייה של נערה.


הסיפור שלי, רק שלי.

Avatarכינוי:  חייה של נערה, בלוג סיפורים. |כותבת הסיפור.|

בת: 31

ICQ: 493396396 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

פעם ראשונה : מי זו הכותבת?


 

אז שאלום לכולם DD:

החלטתי להקדיש פוסט מיוחד בשביל שתכירו אותי טוב יותר.

אתם כל הזמן שואלים בתגובות : מי אני, וכו'.

או באיסיקיו שלי .. (ד''א : 493396396).

אז הנה בקצרה תולדות חיי : )

 

שמי הוא אריאל, אני בת 13 וחצי, כיתה ח'3 מכפר סבא.

אני אוהבת לקרוא ולכתוב סיפורים אם שמתם לב ^^"

אני גם אוהבת לשיר, והייתי ילדת פסטיגל לפני כמה שנים.

יש לי שיער חום כהה חלק, ועיניים בצבע הייזל.

 

עוד משהו?

תרשמו בתגובות [ :

 

אריאליק  

נכתב על ידי חייה של נערה, בלוג סיפורים. |כותבת הסיפור.| , 29/2/2008 08:56  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פאקינג אנחנו בפרק 12 ^^


 

בפרק הקודם:

'רק זה היה חסר לי עכשיו.. לריב עם ליאל', חשבתי חצי רדומה, מחליפה בגדים לפיג'מה.

נשכבתי על המיטה, והרהרתי על היום שעבר. כל היום המטורף הזה : המכתב המוטעה של יונתן, ההתעלפות של יולי, דור ואני...

נשמתי עמוק.  נרדמתי.


"ניצני קומי.. את עוד תאחרי לבית הספר!" שמעתי את קול אמי מעירה אותי.

 -"רק עוד דקה.." מלמלתי מתחת לפוך הנעים, מנסה לגנוב רגע של שינה מתוקה.

-"ניצן!" -"טוב טוב אני קמה.." -"טוב מאוד. יש עוגיות במטבח אם את רוצה..." אמרה אמי.

התארגנתי במהירות, וירדתי לרחוב, וראיתי את יולי שחיכתה לי שם.

-"היי," אמרתי לה. -"היי.." מלמלה. -"את בסדר?" שאלתי, כשראיתי את פניה החיוורות.

-"לא.. זה.. זה סתם. זה המייק אפ." אמרה יולי. ואחרי כמה רגעים נזכרתי, שהיא אמרה לי עוד אתמול,

שהיא לא מתאפרת לבית הספר.

-"יולי, את בטוחה שהכל טוב?" -"אני בסדר.. אני פשוט קצת תשושה מהמסיבה, זה הכל." חייכה, ואני נרגעתי.

 

פתאום הרגשתי רטט בכיס, לסימן שמתקשרים אליי. 'אמיר היפה שלי', היה רשום על הצג של הפלאפון, והלב שלי התכווץ.

'איך יכולתי לשכוח אותו?' חשבתי, והצטערתי כל כך עליו.  "למה את לא עונה?" שאלה יולי שראתה שאני רק מביטה בצג, ולא עונה.

-"כן כן, בטח, אני.. אני עונה."

"הלו?" שאלתי. -"ניצן?" -"היי אמיר." -"היי.. תקשיבי את לא באמצע שיעור או משהו נכון?"

התחיל לדבר איתי, אמיר בטלפון, והסביר לי שבת דודה שלו, ליהי, עוברת לגור בהרצליה.

-"אוקיי.. ומה אתה רוצה שאני יעשה עם זה?"

 -"לא יודע, פשוט תתידדי איתה. היא אמרה לי שהיא בי'4.. אז חשבתי.. את יודעת"

אמר, והצלחתי לזהות את המבוכה שבקולו. -"זה בסדר. מתי היא עוברת?" -"היום."

-"אוקייי... טוב אז יש צלצול. נדבר" אמרתי, וסגרתי את השיחה.

 

-"מי זה היה?" שאלה יולי. -"סתם אחד.. אמיר," חייכתי, וניגשנו לכיתה.

"את יודעת שיש תלמידה חדשה?" -"באמת?" הופתעה יולי. -"כן, קוראים לה ליהי.."

-"ליהי? ליהי מה?" -"אינלי מושג.." אמרתי באכזבה, והמורה למדעים נכנסה, והתחילה ללמד.

 

בערך באמצע השיעור השני, נפתחה הדלת, וקרן נכנסה. -"שלום!" חייכה קרן, ומאחוריה עמדה ילדה גבוהה,

עם שיער גלי חום, ועיניים חומות. -"זו ליהי," הכירה לנו את הילדה, -"והיא תלמד אתכם עכשיו. ליהי עברה מחיפה, ואני מקווה שתקבלו אותה יפה מאוד. ועכשיו ליהי, ליד מי את רוצה לשבת?" שאלה קרן את ליהי.

 

ליהי, שכנראה זיהתה אותי מן התמונות שאמיר הראה לה, ישר הצביעה עליי. -"ליד ניצן.. מצויין. אז הממ יערה, את תעברי לשבת ליד.. בואי ניראה.. ליד אוהד יהיה מתאים." חיייכה קרן, וליהי התיישבה במקום יערה.

חייכתי אל יערה חיוך של התנצלות, למרות שזה לא היה כלל באשמתי, והיא עברה לשבת ליד אוהד.

"את בת דודה של אמיר?" שאלתי. -"כן." ענתה לי. היה לה קול נעים, כמו של מלאכית. עזרתי לה להשתלב בכיתה,

וקשקשתי לעצמי ביומן. מזווית העין ראיתי את ליהי רושמת משהו בשוליי המחברת שלה. היא הראתה לי את המחברת,

וקראתי מה שרשום שם.

-"מה זאת אומרת? לאמיר יש חברה?" שאלתי, וגרוני חנוק מדמעות.

נכתב על ידי חייה של נערה, בלוג סיפורים. |כותבת הסיפור.| , 27/2/2008 15:56  
53 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מווקיXD ב-20/3/2008 15:41
 



פרק 11+תמונות של הדמויות P :


היי, רק רציתי לומר לכם שאני מקווה שגם היום נעבור עוד שיא חדש של תגובות,

 לכן השקעתי בפרק ארוך, עם תמונות של הדמוייות בסוף.

 עוד הערה, בפרק יש קטע של 'פלאשבק', כאילו מסופר בו מה שקרה בעבר.

אני חושבת שיהיו עוד כמה פלאשבקים כאלו במהלך הסיפור, אז רק רציתי להסביר את עצמי [:


התנתקנו מהנשיקה לאט.

"ואוו," אמרתי לבסוף. -"זה מה שיש לך להגיד? רק  וואו?" גיחך דור.

"לא..זה פשוט.. לא האמנתי שאני רק יגיע למקום חדש, וכבר.. אתה יודע.." חייכתי, ודור חייך שאני מחייכת.

"אז תגידי ניצן, יש לך חבר?" שאל דור, ואני מייד שיקרתי. -"אין."

"למה, חשבת שיש?" שאלתי, ושיחקתי את התמימה. -"אני לא יודע, אבל אני יכול להיות חבר שלך..."

צחקתי, והתנשקנו מחדש.

 

=====

 

"את רואה מה שאני רואה?" צחקה יערה, והביטה יחד עם גל על ניצן ועל דור.

-"כן, אבל אל תהפכי לי להיות רכלנית פה!" -"מה.. אני בסך הכל שמחה בשביל ניצן.. באמת."

גל הביטה ביערה משועשעת"מה לא?" -"אל תגידי לי שלא היית מתה לחזור אל דור!"

-"גל!" לחשה יערה, "דבר ראשון זה היה ממזמן, דבר שני זה היה בסוד.."

גל חייכה חיוך מנצח, וקמה להביא לה שתייה מן הבר.

 

=====

"דור.." אמרתי. -"כן?" -"אני ממש צמאה.." 

-"אני יביא לך משהו לשתות, חכי כאן רגע.."

דור הלך להביא לנו לשתות, ואני בינתיים בדקתי מה השעה.  השעה היתה מאוחרת, ככה זה שנהנים.

ואני ידעתי שאני צריכה כבר לחזור. קמתי מן הכיסא, ניערתי אתה הבגדים שהיו מלאים כבר מחול.

ניגשתי ליערה, והודעתי לה שאני צריכה לחזור. -"כבר? אפילו עוד לא נכנסנו למים.." התאכזבה.

-"אז בואי מהר ניכנס עכשיו!" צחקתי ומשכתי את ידה לכיון המים.

השפרצנו אחת על השנייה מים, וקראתי גם לדור להצטרף.

פתאום, ראיתי את כולם יחד איתנו במים: יולי והחבר שלה אלירן, דור, חבריו של דור, גל, עדן, יונתן. כולם.

-"ניצן, אני חושבת שפיספסתי משהו... ממתי את ודור חברים?" שאלה יולי בעודינו במים. -"מעכשיו.."

-"מזל טוב," אמרה, וחייכתי אליה.

=====

*פלאשבק*

יולי נכנסה אל תוך בית-המרקחת בחשש, שבאמת יתנו לה את מה שהיא רוצה, ללא מרשם רופא.

"סליחה," אמרה, והתקרבה אל הדלפק הלבן,"אני יכולה לקבל שתי קופסאות של גלולות הקאה ושלשול?"

-"בודאי!" חייך האיש הצעיר שהושיט לה את הקופסאות,"אך היזהרי עם זה. להרזות מעט, זה בריא.

אבל יש סיכויים לא קטנים, שמשם זה יתפתח לאנורקסיה, ולבולימיה."

-"אני יהיה בסדר.." אמרה יולי בקול חלוש.

 היא הסתכלה על בטנה, שכלל וכלל לא היתה מלאה, ונשמה עמוק.

   היא בלעה את הכדור.

====

"את רוצה שאני ילווה אותך הביתה?" שאל דור, ידו אוחזת בידי. -"למה לא?"

הודעתי לכולם שאני חוזרת לביתי, ודור מלווה אותי.

צעדנו בשתיקה לביתי, שתיקה שממלאת הרבה, ובשער של ביתי נעצרנו.

"היה לי כיף הערב." לחש דור, וליטף את שיערי. -"גם לי היה כיף... איתך."

שנינו חייכנו נבוכים, ליד ביתי. -"אני צריכה להיכנס," אמרתי וחיבקתי אותו.

-"ביי! נדבר מחר!" קרא ונופף לי לשלום, שאני נכנסת אל ביתי.

 

"איך היה לבליינית מסיבות שכמותך?" שאלה אותי ליאל, איך שחזרתי מהמסיבה.

-"הבהלת אותי!" -"סליחה.. אז איך היה? רק מגיעה ותפסת חתיך שמלווה אותך?"

-"איך את יודעת שמישהו ליווה אותי?"  ליאל הצביעה על חלון המטבח.  -"חטטנית" זרקתי ועליתי לחדרי.

-"רגע ניצן!" קראה ליאל, "עוד לא סיימתי את הבירור איתך!"

-"מה את רוצה עכשיו?" שאלתי בקול עייף. -"טוב את לא רוצה לדבר לא צריך!" כעסה ליאל ויצאה מן חדרי.

'רק זה היה חסר לי עכשיו.. לריב עם ליאל', חשבתי חצי רדומה, מחליפה בגדים לפיג'מה.

נשכבתי על המיטה, והרהרתי על היום שעבר. כל היום המטורף הזה : המכתב המוטעה של יונתן, ההתעלפות של יולי, דור ואני...

נשמתי עמוק.  נרדמתי.

 


 

*לקחתי את התמונות משוקסים למינהם.. אם אתם רואים את עצמכם, סימן שאתם יפים [:

אבל אם בכל זאת אתם לא רוצים, כתבו בתגובות ואני ישים תמונה אחרת .

[ככה אני מתארת אותם, אתם לא חייבים לתאר אותם כך].

 

  ניצן. (רק עם שיער יותר בהיר וארוך..)

 

 דור.

 

 

 יולי.

 

 אמיר

יערה.

 

   ליהי. (דמות שתופיע בהמשך).

 

השקעתי, אז תגובות 

נכתב על ידי חייה של נערה, בלוג סיפורים. |כותבת הסיפור.| , 24/2/2008 19:00  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-17/5/2008 22:57
 



לדף הבא
דפים:  

8,425
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחייה של נערה, בלוג סיפורים. |כותבת הסיפור.| אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חייה של נערה, בלוג סיפורים. |כותבת הסיפור.| ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)