| |
Two Headed
For Sloth is a kingdom where men ignore the day - a melancholy land... |
| 9/2007
לחץ
אני לחוץ, לחוץ בטירוף.
פספסתי היום את ההזדמנות להוציא כל מה שאני צריך להוציא.
לשחרר את זה מעליי, את כל הספקות ואת ה"האולי"ים.
אני לא מצליח לשלוט על עצמי,
פתאום ניהיה לי דחף נוראי להוציא כל מה שאני חושב או מאמין
וזה מנוגד לכל מה שאי פעם החלטתי עם עצמי, במודע או לא במודע.
אני שונא לריב עם אנשים על דעות, אני שונא חילוקי דעות
אני שונא להביע את דעתי בנושאים קריטיים כאלו
כי זה מוביל רק לרע ואני לא צריך יותר רע.
נמאס לי להדחיק הכל, נמאס לי להיות ההגיוני
אני רוצה להוציא הכל, לשחרר מעליי את העול הספיציפי הזה ועוד כמה
אבל אני רוצה לשלוט בזה, אני לא רוצה שהחבית תתפוצץ פתאום ותשלח התפרצויות מילוליות לכל עבר.
אני לא רוצה לשבת בחדר ולבכות כי אני מתוסכל, אני בכלל לא רוצה להיות מתוסכל.
כל פעם מידע חדש נכנס והמוח שלי מתפוצץ
אבל צריך לשמור על קור רוח ולעזור לאלו שקשה להם באמת
לנסות להבין, לתמוך, לקבל...
ואני לא ישן כמו שצריך כבר שלושה חודשים
ואני לא חי כמו שצריך כבר שלושה חודשים.
הכל מתקיף אותי מכל עבר והכל משתחרר במקומות הלא נכונים ובזמנים הלא נכונים
ונמאס לי מהשטות הזאת.
אני רק רוצה לישון, וגם זה לא הולך לי...
הספק הזה שנמצא אצל כולם מתחיל לחלחל גם אליי
אני לא רוצה להרגיש אשם, כי אני יודע שאני לא אשם
אני לא רוצה שיהיה הסיכוי הקלוש ביותר שיש לי איכשהו יד בדבר הזה
אני לא רוצה שיחשבו שיש לי יד בדבר הזה ואני לא רוצה לחשוב שאי פעם משהו שאמרתי הוביל לזה.
זה רק מלחיץ אותי יותר ויותר...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
