| |
Two Headed
For Sloth is a kingdom where men ignore the day - a melancholy land... |
| 3/2008
בא לי שחור לבן.
סתם ככה...
מוזיקה הודית עושה לי מצב רוח נוסטלגי.
"נפלתי" עכשיו על In The Court of The Crimson King בשאפל של אייטיונז,
אני חושב שבפעם האחרונה שממש שמעתי את השיר הזה ככה, מבודד מהאלבום, היה לפני 3 שנים.
במבט לאחור זה רגע מעניין בטעם המוזיקלי שלי למרות שבאותו הזמן זה לא הרגיש יותר מדי חשוב.
היינו בפסטיבל וודסטוק 2005 [שהיה די כשלון בסופו של דבר] בחוף פלמחים, ליד ראשל"צ.
בעיקרון בצהריים, התבטלנו המון ובערבים היו הופעות מגניבות [יש פירוט עליהן איפשהו בארכיון], כך שבמהלך היום היה המון זמן לדיג'יי לשים המון מוזיקה טובה [שבאמת הייתה טובה, שם לראשונה התוודעתי לדאב סייד]
ואני זוכר את אחד הרגעים, אני לא זוכר אפילו מה עשיתי אבל הדיג'יי שם את השיר הזה
והפתיחה הבלתי נשכחת הזאת, עם התיפוף הנפלא, והמלוטרון [אני חושב שלא ידעתי מלוטרון מה הוא אז]
הציפו אותי בהרגשה מופלאה. עד שהגיע הפזמון הייתי עסוק בלנסות להבין מה זה שאני שומע...
ואז בערך, הבנתי שקינג קרימזון מעולים.
עד כאן פינת נוסטלגיה עם תום.
בפעם הבאה, בוהימיאן ראפסודי....
[סביר להניח שלא תיהיה פעם באה]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
