 הסיפור שלי ((: |
| 9/2007
פרק ראשון \ עיצוב חדש (:
היי לכולם (:
פתחתי את הבלוג הזה בעיקרון לסיפור החלטתי ליכתוב סיפור שונה, אחר..
לא סיפור קיטשי אלה על נושא רגיל שכמעט ולא מדברים עליו..
מקווה שתבינו תרעיון אני יתן לכם לנחש.
אבל קודם..
כל סיפור ההתחלה שלו קצת משעממת תבינו אותי . ,
הרחוב אפל ושומם רוח קרה כיסתה את האויר. היה נדמה לי שהזמן עומד מלכת אך השעון תקתק שניה ועוד שניה חלפו להן. האור הקלוש מפינת הרחוב עמהם ,חושך . הסתובבתי , המחשבות חלפו בראשי האם זה יתכן ? . אני לא מאמין , הסתי את שערי מפניי הייתי לבדי באותו רחוב שקט מאנשים . -למחורת- קרני האור סינוורו אותי , ניסיתי לקום אך ראשי כאב כל כך. "מה קרה חזרת אתמול מאוחר ?" שמעתי את שאלתה מבעד לדלת חדרי. "נפרדתי מניקול " לחשתי ,הרגשתי את גרוני כואב . המחשבות עברו בי , אותו הלילה אני לא ישכח בחיים . דיוויד ,זהו שמי דיוויד רונסון. גר בלונדון עיר מוזרה למען האמת ,יש לי שער שחור עד האוזניים חלק ,לרוב הוא לצד . מאז ומתמיד רציתי שתהיה לי אהבה. אך הבנתי שרגש אין לי , לניקול לא הרגשתי כמעט כלום,לא תשוקה לא אהבה כלום. לא רק אליה , כלפי כולן. קמתי ורחצתי פנים היום זהו יומו הראשון של הלימודים. "ביי אמא" אמרתי בדרכי החוצה גורר אחרי את התיק , לא הרגשתי כלום הלכתי בחוץ כמו רובוט. האוויר היה קריר מאוד אפילו. התיישבתי בשולחן האחרון זורק את התיק לכיסא שלידי ,התבוננתי בכיתתי החדשה זה כזה מוזר ,כיתה יא' . יא' , ואו יש לכם את ההרגשה הזאת שהזמן חלף לכם מבין האצבעות ? כאילו אתמול היה כיתה ז' ,אני זוכר איך התרגשתי בכל שנה להתחיל את לימודי אך עכשיו , כלום , שום דבר. "שלום תלמידים" אמרה המורה פלורה אם אני לא טועה , "הגיעה אלינו תלמיד חדש" אמרה ויצאה . כעבור כמה דקות היא נכנסה לכיתה ויחד איתה ניכנס תלמיד שקט, הוא היה רזה מאוד, לבן שערו היה בלונדיני משוך לאחור . מבטנו התנגש עניו הירוקות העבירו בי צמרמורת. השפלתי מיד את עניי לא יכולתי להסתכל עליו , "איך קוראים לך?" שמעתי את שאלתה שנשארה תלויה באוויר. "קוראים לי טרוי וייל ,הגעתי לפה מנוי יורק "אמר וקולו היה נעים ,רך כזה. "בוא טרוי יש מקום ליד דיוויד" הרמתי את ראשי שהיה שקועה בריצפה, למה דווקא אני . הזזתי את תיקי לצד הכיסא כדי שטרוי יוכל להיכנס לשבת. המורה המשיכה לבלבל את השכל אך לא יכולתי לשמוע מילה ממה שדיברה רק ישבתי מהופנט לריחו ,הריח הנעים שנדף ממנו. הצלצול נשמע חלפו להם השעתיים בלא הרגשתי, הרגשתי את ידו אוחזת בכתפי. הבטתי בו ,אך הוא רק אמר את המילה "היי" . "היי" אמרתי ,רציתי לברוח לרוץ להתנתק , לא הבנתי מה הולך איתי? מה ההרגשה המוזרה הזאת שעוברת בי מהמבט הזה שלו.
| |
|