הפוסט מתחת.

תגיבו בבקשה

למה כל פעם מחדש זה קורה לי.

תמיד בוגדים בי.

למה הם תמיד עושים את זה? כולם.

החברה הכי טובה שלי הפכה להיות חברה שלו.

אבל למה היא עשתה לי את זה?

היא תמיד ידעה שאני אוהבת אותו.

כמעט כמו את אחותי (ז"ל) אפילו.

אהבתי אותו מאז שהוא הגיע לכיתה שלנו ב ח'. מהיום הראשון הרגשתי משהו.

ומיום ליום זה רק התחזק.

ולה יש את כל מה שהיא רוצה.

כל בן היא יכולה להשיג.. היו לה הרבה חברים. יש לה מלא מחזרים.

והאמת יש לה דווקא חיים טובים.

אני לא מקנאה בה . אני לא בן אדם קנאי.

אני שמחה בשבילה.

באמת

אבל למה לעשות דבר כזה?!

לחברה הכי טובה שלך.

בחיים לא חשבתי שהיא תבגוד בי ככה

אני בחיים לא אסלח לך על זה

אז אני החלטתי לפתוח בלוג כמו אנשים רבים אחרים.

הבלוגים האחרים שלי היו סתם. לא הדבר האמיתי.

יש לי הרבה מה לפרוק ולספר . ובבלוג הזה אני אנסה לעשות את זה.

אני אשמח עם תמשיכו לקרוא בו ולהתעניין.

אז קודם שתכירו. מה יש לי לספר על החיים שלי?

אני בת 16. קוראים לי אמילי. אני רוסייה. ואני גרה בישראל במרכז. עולה לי"א.

יש לי כלבה ממש חמודה בשם נענע .. סוג לברדור.

אחותי הגדולה, יוליה, נפטרה לפני 8 חודשים בערך. כשהיא בת 19. מסרטן השד.

עברתי הרבה בגלל זה בשנה האחרונה. וגם אמא שלי.

ומה עם אבא שלי? הוא גר בגרמניה עם משפחה אחרת, ילדים אחרים

ואפילו לא אכפת לו מאיתנו. את זה כבר הבנתי מזמן.

ואמא שלי. פשוט שונאת אותי. ואני לא אומרת סתם. ואל תגידו שהיא

פשוט לא יודעת להראות את האהבה שלה אלי.

היא פשוט שונאת אותי. והתחלתי להבין את זה רק אחרי שיוליה נפטרה.

כשהיא התחילה להתייחס אלי עוד יותר גרוע.

והחיים שלי נהרסו לגמרי. כי יוליה הייתה היחידה שאהבתי מהמשפחה שלי.

היא תמיד עודדה אותי. והגנה עלי מפני אמא. והמוות שלה פשוט הרס אותי לגמרי.

אימי שנאה אותי כל חיי. ותמיד הייתי הילדה ה- לא רצויה.

רק בגלל שאני הייתי הילדה של ה'אבא' מגרמניה . ויוליה לא. היא הייתה

משל הבעל האהוב שלה. האבא החורג שלי.

אבל למרות כל השנאה. . הצלחתי להתאהב במישהו. שכמובן לא ממש יודע על קיומי. אבל על זה אני אספר בפעם אחרת.

אתם מוזמנים להגיב.

3>

אמילי