המשפחה שלנו יורדת הרבה לאילת,אבא שלי נורא אוהב את אילת וגם יש לנו חוף קבוע שאנחנו באים לשם נורא נח ומסודר.

אמא שלי לפני שבועיים בערך,הציעה ששוב נרד לאילת,אבל אני ואחותי הצענו לה שבמקום אילת,שהיא מאוסה (לי נמאס מדברים מהר מאד...) נסע לצפון,לכנרת.

וכך היה.

יום רביעי נסענו לצפון,(למרות שרציתי לצאת עם חברים בערב לזיקוקים והעיניינים,ההורים שלי התעקשו לנסוע ביוום רביעי...).לקח לנו בערך 6 שעות...אבל זה כ"כ היה שווה את זה

נכנסו לחוף מסודר,היה כיף,קנינו מזרוני ים,גלגלים ענקיים,ראינו זיקוקים,אבא שלי הביא אופנוע ים וטסנו בתוך האגם,על האש,המון המון המון על האשכיף לא נורמאלי

הדבר היחיד שהפריע היה שבלילה השני שלנו שם (בין חמישי לשישי),התחיל לרדם גשם,ופשוט קפאתי מקור,ופתאום מצאתי את עצמי עם מעילאבל הכל נשאר חוויות בסופו של דבר,לא?.

בבוקר קמנו והכל חזר לקדמותו,היה מזג אויר נח ונעים.

חשבתי קצת עליו,אבל באיזשהו שלב אמרתי לעצמי שאני חייבת להפסיק עם זה ופשוט להנות.

הרבה בנים התחילו איתי,וזה גרם לי שוב להבין שהוא סתם עוד אחד שלא שווה את האנרגיה,המאמץ והמחשבות שלי.

והתנתקתי מהחשבות והשטויות ופשוט נהנתי!!!