זה לא נעשה קל יותר עם הזמן
רק יותר כואב
אני לא יכולה לסבול את המחשבה
על החיים בלעדיו
והוא אמר שאם אעזוב אותו
הוא ימות, אבל באמת.
זה לא הוגן
אני שונאת רציפים
ורכבות
ושירים עצובים
ולילות בודדים
ואת הסמסים שלך
ואת הצבא
סתם לא
אני אוהבת
את הסמסים שלך
תמיד אני אומרת
שלאן שלא תלך
אני איתך
בשטח
בלילה
באוהל
אבל אני לא באמת איתך
כי אם כן
אז למה אני כ"כ מתגעגעת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
