סתם אחת

למה?

למה אני בוכה בגללו?

למה אני בוכה בגלל מישהו שסתם היה לי משו קטן איתו. שיכל לשלוט בי.

למה? איך אני נפגעת מדבר כזה. אני לא יודעת . אני לא הייתי מסוגלת עד היום לחשוב שאני אבכה בגללו.

הכל התגלגל. אני פגעתי בו. הייתי צריכה להגיד לא מהרגע הראשון.

הכל נהיה גרוע יותר ויותר.

אני לא אוהבת אותו.

אני אפילו לא יודעת אם אני מחבבת אותו.

אני רק יודעת שהוא פגע בי.

פתאום הוא נהיה רך, ומבין ופוגע באותו רגע. איך? איך זה אפשרי בכלל?

בחלומות הכי מוזרים,מפחידים ועצובים שלי לא הייתי חושבת שהייתי נפגעת בגללו.

אני רוצה לדבר איתו. הוא לא רוצה לראות אותי. אני רק רוצה להסביר לו שהוא חשוב לי.

אני רק רוצה להסביר לו שאני לא יכולה בלי התמיכה שלו לצידי.

אני פה. עכשיו. אחרי חמש דקות מאז שנפגעתי, שפגעתי.

אני מרגישה חרא. אני מרגישה שאני צריכה חיבוק ממנו.

רק משו קטן.

לפני יום אמרו לי שבנים תמיד משאירים רגשות אשם. אני לא יודעת איך להתייחס לזה.

אני רק יודעת שנפגעתי.

אני פה.יושבת בחדר מול המחשב בוכה וכותבת עם כל האיפור נמרח. לא חשבתי שהיום הזה יגיע מוקדם

כ"כ. שאני אפגע בצורה מוזרה כל כך.

אני פשוט רוצה להיות פה. אבל רחוק מהם.

אני רוצה להרגיש שאני רוח. להיות נוכחת במקום אבל בלי שיראו, או ישימו לב שאני שם.

בקשה מוזרה. אבל זה הכי טוב שאני רוצה עכשיו. מקום חם, מישהו שאני יכולה לסמוך עליו. להשלים איתו.

אני רוצה לדבר איתו.

וזה מה שאני יעשה, אני לא אוהבת אותו, אני חולה עלייו, כידיד, אני מוכנה לוותר על הרבה דברים בשבילו אני רוצה לדעת שהוא בסדר. אני רוצה לדעת שהוא יודע שאין לי שום כוונה לפגוע.

שאין לי שום כוונה שהוא יעזוב אותי ככה.

אני לא יכולה יותר.

ככל שהזמן עובר,אני מרגישה שמשו מהילדות שלי נמחק. אני לא אותה ילדה כמו שהייתי פעם.

אני לא אותו הדבר.

אני מרגישה מזויפת. אני כבר לא פותחת את הפה באחד על אחד.

אני מרגישה שכל מה שהייתי פעם מיטשטש מיום ליום. משנייה לשנייה.

אני לא רוצה להיות ככה, אני רוצה את עצמי בחזרה. את הימים  שצחקתי על הכל,

את הימים שבהם לא חשבתי על איך לגרום למישהו  לאהוב אותי, להסתכל עליי

אני רק מחמירה את המצב. אני מתחילה לחשוב יותר מדיי.

כן, יותר קל לי עכשיו להיפתח עם קבוצה של אנשים, אבל ממש קשה לי שזה רק אני והוא\היא.

אני לא רוצה את זה, אני רוצה את הימים שלא חשבתי כ"כ הרבה, איך לעשות דברים,איך

להוציא מילים איך לזרום בכיף, אני פשוט הורסת הכל.

כנראה שהפכתי לבנאדם שקשה לו להיפתח מול בנאדם אחד אחר.

אני לא רוצה את זה ככה. אני לא יכולה יותר.

אני אוהבת את עצמי עכשיו. אני אוהבת מי שאני, אני אוהבת את מי שאני מסתובבת איתו,

אני פתוחה ליד קבוצת אנשים, וכשזה מגיע לאחד מול אחד,אני זה לא אני, אני נהיית סגורה ומשעממת.

אני לא יודעת איך. איך לחזור לעצמי, כשעוד הייתי מחייכת ולא חושבת אלף פעמים "ומה אני אגיד עכשיו??"

ותוקעת איזה שאלה חופרת כמו "רגע, כדי לי להירשם לחוג גיטרה?"ברגע שתיקה. אני פשוט לא יודעת איך. איבדתי את זה. וחבל.

פעם זה לא הייה ככה. זה היה שונה. הייתי פתוחה, הייתי נפתחת. אבל מזה פעם?

פעם זה בגיל 4, פעם זה בגיל 5.

פעם זה לא עכשיו.

אני לא רוצה שזה יקרה, אני רוצה להיות ילדה נורמאלית,.

אני מפחדת. כן, מסתבר שאני לא הילדה שכולם חושבים שאני. אני ילדה מתוסבכת.

אני לא רוצה הרבה. אני רק רוצה להיות מעניינת. פתוחה.