גם אני בסרט רע של הפרעות אכילה.

לא יודעת מה נפל עלי, החלטתי לשים קצת תמונות שלי..

אמאלה,

מקווה שאף אחד לא יזהה,

ואם מישהו כן מזהה- אל תגידו לי כלום זה סתם יהיה מביך.

אמא ואבא (כל אחד בנפרד) הציעו לי הצעות מעניינות.

אבא אמר שאם אני אעלה ל56 ואשאר שם לפחות 3 חודשים אני אקבל לפ טופ!!
ואמא אמרה שאם אני אעלה ל57.5 אני אקבל טיסה לחו"ל!!!!!!!!!!!!!!!!!

יאאאאא

מגרה בהחלט.

השאלה היא מה עדיף.

להיות שמנה שמטיילת בעולם עם לפטופ,

או רזה שיושבת בבית מול המחשב (הלא נייד) שלה וכותבת פוסטים על כמה היא אכלה היום.

האמ.

נשמע כמו התלבטות מטומטמת, אבל זה באמת משהו שאני אצטרך לשקול בכובד ראש.

אני נמצאת בתקופה נוראית.

לא משנה מה אני עושה, אני מוצאת דרך לרדת על עצמי.

אם אני אוכלת, יש לי רגשות אשמה. הרי אני הורסת לעצמי את כל ההשיגים שבניתי! כל הרזון, היופי, והביטחון המועט שהיה לי- יעלמו כלא היו.

אם אני לא אוכלת, יש לי רגשות אשמה. אבא יכעס ויהיה עצוב, אני דופקת לעצמי את העתיד, את החיים ואת הבריאות.

אין דרך נכונה.

בכל מיקרה, היה לי דווקא יום טוב,

לא מבחינת אוכל, כי טחנתי עוגיות ויצא לי בסך הכל היום איזה 1100 קלוריות..  *הרבה*

אבל היה לי דייט ממש נחמד, וגם הסקס היה סבבה.

ממש ברגע השיא היא זרקה לי "וואו, את ממש רזה" כשהידיים שלה על הצלעות שלי.

האמת? היא ידעה להגיד ב-ד-י-ו-ק את הדבר הנכון :)

בגדול, אני מרוצה כי גם לא עליתי במשקל..

מצד שני, יש לי הרגשה שאני לקראת אישפוז.

טוב, חדל חפירות.

פאק ככה אני רוצה להראות!!
איזה רגליים יפות אמאלה....

אולי אני אצבע לבלונד. חחח.

ממש.