תני לי יד, תני לי מקום אצלך בעולם...

אני משתגעת.

באמת שהמון זמן שלא השתגעתי כ"כ.

אתה מטריף אותי, בלי רחמים..תוקע סכין ומסובב,ומסובב,ומסובב,ומסובב..פשוט לא מפסיק.

כמה שבנות אוהבות את זה. שהבחור שלהן עוקץ אותן,ציני איתן..

אבל אני באמת לא יכולה להבין מתי אתה רציני ומתי אתה לא..

ויש גבול לזה.

אתה כ"כ שונה ממני.

אתה כ"כ גדול ממני.

בלא מעט שנים.

וזה מפחיד אותי, ומתסכל אותי, ומלחיץ אותי..אבל לא. אני לא מוכנה להתפשר. אני לא מוותרת.

אבל באמת שקשה.

זה יותר מידי קשה.

במיוחד המשחקים שלך, באמת שזה לא בריא לי...

הקושי המטורף הזה להבין את הכוונות שלך, הרי כל בנאדם רגיל שהיה אומר לי את מה שאתה אומר לי הייתי בטוחה ב100% שהוא מעוניין בי.

אבלל איתך? איתך באמת אי אפשר לדעת.

המשפטים שלך..השאלות שלך..הבגרות שלך (שממנה באמת אי אפשר להתעלם בקלות..)

זה שורף אותי....

פשוט שורף.

מה יהיה?

בבקשה אל תשאלו אותי כלום על הפוסט. אני לא בעניין לענות.