תני לי יד, תני לי מקום אצלך בעולם...

זו מין שיגרה כזו אצלי ב2 עונות החורף האחרון.

לשנוא את החורף,את הקור,את הלבד..

לחפש מישו,להתחבק איתו,לדבר איתו,למצוא את החום שלי..אצלו..

שונאת את זה. לא בא לי.

אני לעולם לא אשכח את החורף שלי לפני שנתיים.

אפילו לרגע לא הרגשתי את הקור, והדיכאון שמביא איתו החורף..

והכל בזכותו.

זה מאכזב, לדעת שחורף שני מאז ועדיין לא מצאתי אהבה חדשה,אמיתית..

אהבה שתחמם לי את הלב,

שתתן לי תחושת ביטחון  שתמלא את כל כולי

אהבה שתעשה לי טוב,  להתקרבל איתו במיטה ולהרגיש אותו כ"כ קרוב אליי..

תכלס,

אין לי מושג מה אני יותר רוצה עכשיו..

אהבה אמיתית או גבר שימלא את תפקידו בחורף..ולאחר מכן, נראה איך זה יזרום..

עכשיו הגיע הזמן שלי לשלוט.

נכון לעכשיו, אתה זה שצריך להתאמץ קצת.

למדתי לשחק את המשחק שלך (:

דווקא טוב לי.

אולי אח"כ אני אעביר את השלט לידיים שלך.