תני לי יד, תני לי מקום אצלך בעולם...

כבר נמאס לכתוב כמה אני בנאדם של זוגיות. של אהבה. של חום.

כבר נמאס לכתוב כמה אני מחכה לאחד.

כבר נמאס לכתוב כמה אני מתוסבכת עם עצמי, הרי אם אני רוצה יש מסביבי מס' בנים שיכולים להיות שלי.

כבר נמאס לכתוב כמה בנות מחפשות את הקשה להשגה, את זה שתצטרך לרדוף אחריו, לא את הכלבלבלים שירדפו אחריך.

כבר נמאס לחזור על אותו דבר כל הזמן.

הכל שיגרתי, הכל כרגיל, הכל כ"כ כתוב. למה זה צריך להיות ככה?

אין לי מושג מה אני עושה אבל יש רגעים שאני באמת נהנת מזה.

בסה"כ הוא חמוד,מצחיק,מנשק לא רע.

אבל זה לא זה. כ"כ לא זה.

ואני טיפשה, ממשיכה עם זה כי זה כיף לי.

אני מחפשת חום, מחפשת תשוקה. אבל זו לא אהבה. לא מבחינתי.

בנתיים זה זורם, זה אחלה, לפעמים קצת מעיק אבל..כשאני רוצה, אני פשוט יכולה לסנן.

מעניין מה יהיה הלאה...

You'll be the prince and I'll be the princess...