בתוך ארגז-מתכווצת בפינה השמאלית,

מהלכת בקיבוע כמו מכונה חשמלית.

מחפשת משמעות במה שהכניסו לה לפה,

המילים מיותרות,והשאר-זה לא יפה.

הפירמידה קורסת והשנים הן עוברות,

והיא יושבת מתוכנתת עם מבט על החוף.

ציפורים ושחפים מתעופפים לגן עדן,

והיא בחוסר אונים לוחשת-יהיה בסדר.

האנשים מתחלפי,מתגנבים וגונבים

אנשים אחרים ואז בוכים בודדים.

והיא יושבת לבד בארגז מביטה לה,

צוחקת וכועסת ומכחישה שהיא רואה.

הפירדמידה קורסת,השנים מתחלפות,

היא יושבת מתוכנתת ונשרפת מקור.

ציפורים ושחפים מתעופפים לגן עדן,

והיא בחוסר אונים שואלת-יהיה בסדר?

נגמרה ל המכסה של האהבה שהיא נתנה,

חיוכים,נשיקות ובונבוניירות על המיטה.

איך תחייך היא ותאהב לטוב או לרוע

אם על דרישות וטעויות כבר לא מסוגלת לשמוע?

הפירמידה קרסה כברוהשנים-הן איתה,

היא יושבת מנוונת במבט אטום מביטה.

ציפורים ושחפים כבר ממזמן בגן עדן,

ועכשיו היא בטוחה כבר ששום דבר לא בסדר.

חג *שריפת ילדים* שמח לכם.