_____

כשהגעגוע חודר אלי ללב אז הוא לא מהסס ומכניס בי מוזה של לכתוב.. לכתוב מה שאני מרגישה בצורת שיר..

אולי אני לא מוצלחת ואולי זה קצת מפגר..אבל אם זה מפגר כנראה שגם הרגשות שלי מפגרים..ואת זה אני אראה מאוחר יותר.. בשלב מתנסה יותר בחיים שלי..בשלב שאני אחווה קצת יותר מתקופת "גיל המעבר" -ככה אני קוראת לזה..-  אראה דברים בעיניים אחרות וההשקפת עולם שלי אולי תהיה שונה.. אבל אני לא אותו אדם שהייתי לפני חודש.. מודיעה חגיגית כרגע שחזרתי לעצמי סופית. וטוב לי..

אגב השיר נכתב אחרי שאח שלי השמיע לי את הלחן של "too little too late" עם מילים שילדים כתבו לחברתם שהתאבדה כנראה.

=======================

10/11/07

* כשאותך הכרתי,

תחושה של פרפור עברה בליבי.

בלי לראות, ובלי לשמוע,

התאהבתי בבחור השרוע

על אדמת האין נודע,

עם רצון ואי ידיעת המוצא.

רציתי המון ולא יכולתי לבקש,

ובצד השביל חיכה המוקש.

חכה לי עוד דקה,

אני אהיה מוכנה להיות שם בשבילך,

אם רק תבין ש..

לי זה קצת קשה.

פ.

אם רק תבין את המילה,

ואת משמעותה,

ואת כל כחהה.

תדע כמה כוונה הייתה

באותה תקופה נוראה.

איך ניסיתי בכל הצורות

שתבין או תנסה לפרש אותי נכון.

אם רק הייתה מנסה טיפה,

היינו רק אני ואתה.

לאחר מספר חודשים,

או יותר נכון להגיד שנים.

פתאום חזרנו לדבר,

יחד עם זה חזר הכאב.

לא צריך חטא או בגידה,

מספיקה גם אי הבנה קטנה.

כדי שקשר לא יחזיק,

זה החלק הכי מציק.

פ.

אם רק תבין...

בכל חלום רואה אותך ****.

מדמיינת את בואך אלי, מדמיינת את בואך.

בידיים פתוחות ופרוסות אלי.

שרוצות רק אותי ורק אותי...רק אותי.

פ.

אם רק תבין את המילה.

ואת משמעותה,

ואת כל כחהה.

תדע כמה כוונה הייתה

באותה תקופה נוראה.

איך ניסיתי בכל הצורות

שתבין או תנסה לפרש אותי נכון.

אם רק הייתה מנסה טיפה,

היינו רק אני ואתה..

היינו רק אני ואתה.

שלך למרות שכבר אין אהבה.

======================= 

לא יודעת עד כמה זאת אהבה.. אני חושבת יותר בכיוון של געגוע..

(: