התעוררתי. השעה הייתה 11:00 בבוקר. בדקתי אם יש שיחות שלא נענו, אבל אף שיחה, התחלתי לדאוג.
הלכתי לאייסיקיו והסתכלתי באוואי של נטע-
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
לא פה.
בפלא.
:( מרגישה חרא.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
התקשרתי אליה, היא לא ענתה. אולי היא ישנה, חשבתי.
התקשרתי שוב ושוב,
אין תשובה.
'טוב אני פשוט ילך לבית שלה'
דפקתי בדלת, אפחד לא ענה.. ולהפתעתי הדלת הייתה פתוחה, עליתי במהירות לחדר של נטע.
"נטעעע את פה?" קראתי בקול.
בום. שמעתי משו נופל. החדר היה פתוח קצת, שמעתי רעשים, יותר נכון לחשים, זאת לא הייתה רק נטע בחדר, הצצתי טיפה, הלב שלי קפץ, ראיתי את נטע במיטה עם מישהי, היא הייתה מאוד מאוד מוכרת לי, הרגשתי כל כך רע. פתחתי את הדלת באיטיות, הם לא שמו לב אליי.. "אהמ אהמ" כחכתי בגרוני.
הם הסתכלו עליי, הסתכלתי על נטע, אני פשוט לא מכירה אותה יותר, 'מה קרה לה' חשבתי.
לפתע היא אמרה:
"סתיו זה לא מה שאת חושבת, אני יכולה להסביר, רק תקשיבי לי, בבקשה" אמרה.
לא רציתי לשמוע דבר, יצאתי מהחדר בריצה, ונטע אחריי לבושה בחזייה ותחתונים שאני קניתי לה לכבוד חודש ביחד. הרגשתי צביטה בלב. המשכתי לרוץ, "סתיו לא, אני פשוט הייתי שיכורה זה הכול, אני הייתי כל כך מבולבלת, כל מה שסיפרת לי, הכול.. הכול פשוט כל כך קרה מהר, ואני לא חזקה מספיק, אני לא יודעת איך להתמודד עם מוות, הייתי חייבת לשכוח מהכול, מעצמי ואפילו ממך".
המשכתי לרוץ, דמעות זלגו מעיניי.. אבל הקשבתי לה. "טוב ביי אני לא יפריע לך, רצית לשכוח ממני, הצלחת, וזה הדדי" אמרתי ויצאתי מדלת הבית. היא לא יצאה , שמעתי שהיא עולה במדרגות.
אחרי כמה שניות ראיתי מרחוק את אותה אחת שהייתה במיטה עם נטע יוצאת מדלת הבית לכיווני.
התעלמתי והמשכתי ללכת, פתאום היא צעקה -
"היה לנו אחלה סקס, חברה שלך חרמנית בטירוף, רואים שאת חדשה בעניין".
הרגשתי מושפלת כל כך. איך היא יכלה לעשות לי את זה, הייתי בטוחה שאנחנו מאוהבות, כל השיחות שלנו הכול, אבל אולי היא לא רצתה שיחות, היא רק חשבה על סקס, ואני לא סיפקתי לה את זה, אז היא הלכה לחפש את זה במקום אחר. הלכה לחפש איזה שרמוטה מהרחוב שתזיין אותה.
הפלפון שלי צלצל, זה היה אבא.
"הלו" עניתי בכעס..
"סתיו יש תוצאות, בואי לבית החולים, דיברתי עם ההורים של דניאל, הם פה בבית חולים, תבואי מהר" אמר.
"טוב אני באה, ביי" וניתקתי.
הלכתי למרכז העיר בו אפשר לתפוס מוניות, תפסתי מונית ונסעתי לבית חולים.
"אוו סתיו הינה את" אמר אבא.
ראיתי מאחורה את ההורים של דניאל יושבים, פניהם קודרות, שותקים. הלכתי אליהם וחיבקתי אותם.
"סתיו, הרופאים מצאו סמים בגופו, הוא לקח אותם קבוע כבר יותר מחצי שנה, הוא סבל מאוד" אמר אבא.
שתקתי. 'אני רוצה למות' חשבתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אורביט!!! 333>>