יש דחף לכתוב, בלי לדעת מה יצא
אולי ככה יצא מה שבאמת מרגישים
כל הרגשות צפים למעלה
עצב, שמחה, גאווה וגעגוע.
עצוב, עצוב אבל שמח
שמח מאוד.
לך תסביר את זה לאנשים
לך תסביר בלי שזה ישמע מוזר, תסביר שזה לא פיצול אישיות
שזה סתם רגשות מעורבבים: שימחה על דבר אחד
ועצב על דבר אחר
בעצם, לאו דווקא עצב..
יותר משהו בכיוון של געגוע..
מתגעגעת וחושבת
זה טוב, זה טוב להתגעגע
אומנם זה קשה אבל זה יעשה טוב
צריך להתסכל על התוצאה של הטווח הארוך.
בטוח המצב ישתפר..
הכל מתערבב
אולי בגלל השינוים שחלו בזמן האחרון
הגוף צריך להתרגל, אני צריכה להתרגל
להיות בלי מסגרת, להיות בלי קשר כלשהו.
אנשים משתנים מסבבי,שמביטים על זה מהצד זה מוזר לפעמיים
דברים חדשים שצריך להתמודד איתם
ולא, זה לא בקטע רע..
זה חלק מהחיים..
לומדים להתמודד, להמשיך, להביט למעלה
למרות הקושי ולמרות הגעגוע
למרות המיכשולים והדברים הלא צפויים, ממשיכים.. ממשיכים עם חיוך :)
יוצאים למסע, מסע לחיפוש עצמי
מסע שלא ביקשתם לצאת אליו..
נגררתם אליו..
בסוף תצאו ממנו מחוזקים.. לא כך?
פוסט שני להיום, הייתכן?! חח
יהיה טוב, בעצם כבר טוב
סתם מחשבות שצפות בעקבות רשימת שירים נוסטלגית במיוחד ושינויים קלים..
כמו שאמרתי בפוסט הקודם- ההתרגשות הגיעה- הספירה לאחור החלה- עוד שובעים לגיוס 
שיהיה שבוע טוב. 