ילדה נערה פרק 8 :

היא עשתה את הבדיקות

התוצאות האלה , הם היו ... חיוביות .

הם הראו את התוצאות להוריה של ליה שלא הבינו חצי דבר מהכתוב שם , אבל לא היה להם אכפת האושר שהציף את ליבם , התשוקה לחיים שחזרה .

האהבה אחד אל השני שנגמרה לאט , לאט כמו הקשת בענן שנעלמת אחרי זמן מה . האהבה הזאת שהייתה חשובה לשניהם חזרה בשניה ששמעו שהם חזרו , חזרו להיות משפחה נורמלית .

ליה לא האמינה למה שאוזניה שמעו  החיים שנגמרו לה , חזרו להיות מה שהיו פעם , היא המשפחה שלה ועמית , שלא האמינה אבל תמך בה בכל התקופה העצובה הזאת .

זה רק חיזק אצלה את האהבה אליו .

ליה התחילה להאמין במה ששמעה , במה שהמרצים שהיו בבית החולים באותו יום אמרו לה, הם אמרו לה , שהיא יוצרת את החיים שלה בעזרת המחשבות שלה בלבד.

והיא לא האמינה שהיא הצליחה עם זה , במחלה כל כך קשה , הסרטן .

ליה כמעט והתאוששה לגמרי מהמחלה , היא הייתה 4 שבועות בבית , השיער ארך , החברות שלה ושל עמית התחזקה , היא וההורים שלה היו ביחסים מעולים וגם ההורים שלה היו ביחסים מעולים .

"אז מה , זה היום ? " ליה אמרה ולגמה מהשוקו החם .

"כן זה היום , היום את חוזרת לבית הספר , את חושבת שתסתדרי עם החומר ? "

"אני עוד לא יודעת , אני חושבת שאני יצטרך כמה מורים פרטיים אם זאת לא תיהיה בעיה"

"ליה חמודה שלי בשבילך אני יביא גם את הירח ! "  אמר אביה בדיוק באמצע שניסה ללבוש את העניבה , אך ללא כל הצלחה .

"בוא כבר , אני לא מאמינה אני שאיבדתי את הזיכרון זוכרת איך להניח עניבה , ואתה ? שאתה עובד בחברה שלך כבר 8 שנים לא יודע לסגור עניבה כמו שצריך "

"תודה ילדה יפה שלי " אמר אביה ומיהר לסיים את הקפה ולצאת מהבית השעה הייתה כבר 7:10 והוא היה אמור להגיע בדיוק ב 8:30 למקום עבודתו .

ליה עלתה לחדרה והתלבטה מה ללבוש ליום הזה , בסופו של דבר היא הוציאה מהארון מכנס ג'ינס עד לברך וגופייה שחורה עם ציור של מלאך בעיטורי אבנים נוצצות .

היא נעלה את נעלי ה-all star בצבע שחור שלה לקחה את התיק הקטן בצבע תכלת שלה שמה את הציוד הלימודי שלה הוציאה מהמגירה 50 שקל והתכוננה לצאת מהבית , היא התקשרה לעמית .

"היי יפה שלי איפה אתה ? "
"אני בחוץ נסיכה תרדי אני מחכה לך "
"סבבה ביי"
"ביי מותק"
היא ניתקה ומהירה לצאת מהבית , עמית חיכה לה הם הלכו לתחנת האוטובוס שליד הבית של ליה וחיכו לאוטובוס

" אני לא מאמין שזהו , זה נגמר הכל חוזר להיות בסדר "

" תאמין , תאמין " סיננה לעברו והוציאה מהתיק הקטן חבילת מסטיקים ולקחה לעצמה 2 מסטיקים בטעם מלון

"רוצה בובי ? "

"לא בא לי אני שונא בבוקר מסטיק"

"סבבה "
האוטובוס הגיעה וליה הוציאה את הכרטיסייה שלא השתמשה בה כמה חודשים טובים , הנהג סימן לה את הכרטיסייה וגם לעמית והם התיישבו באוטובוס.

ליה חששה נורא להגיע היום לבית הספר בכל זאת היא לא הייתה שם כמה חודשים טובים , מעניין אם עדיין זוכרים אותה אמרה לעצמה וגיחכה .

האוטובוס עצר בתחנה הוא ועמית ירדו , ליה התחילה לרעוד מהתרגשות ועמית החזיק לה את היד , " אנחנו נעבור את זה , ביחד! " אמר והיא נזכרה שהוא לחש לה את זה בבית החולים באותו לילה זה עורר אצלה משהו .

הם נכנסו יד ביד לתוך בית הספר " יד אליהו " כשהם נכנסו יחד לבית הספר כולם היו בהלם לראות את עמית ואת ליה ביחד , בייחוד היה משונה לראות את ליה . איך היא השתנתה בזמן שלא הייתה בבית הספר  .

לירון ניגשה לליה בחנה אותה מכף רגל ועד ראש , " אז מה , חזרת ? " סיננה במהירות היא פחדה מליה הם נחשבו החברות הכי טובות אבל בתקופה האחרונה לא היה לה כל כך אכפת מליה והיא הצטערה על זה , ליה הייתה מאוד חשובה לה . " כן , חזרתי אם זה לא מפריע לך כמובן! " ליה פנתה ללירון שנראתה מבוהלת במקצת , ממתי ליה עומדת על שלה חשבה לירון , ומחשבה זאת לא הניחה לה. "ברור שלא את החברה הכי טובה שלי " הנחיתה עליה את זה והרגישה איך הדמעות מאיימות להתפרץ  " שלא תטעי לירון את היית , החברה הכי טובה שלי , למקרה שתיהיה לך עוד חברה כמוני תדעי שחברות , לא נוטשים וזורקים לפח שהן נהיות חולות במחלות ,כמו סרטן ! .ליה הוציאה את זה והרגישה מעולה היא אפילו לא חיכתה לתשובה היא לקחה את עמית והם הלכו ביחד לכיתה .

"אז זהו , זאת הכיתה נכון ? י'9 ? " אמרה ליה מפוחדת מעט היא לא הייתה רגילה למבנה בית הספר היא לא הייתה רגילה ללימודים , היא דיי שכחה מה זה .

"זהו יקירתי , הגענו " ליה ועמית נכנסו ביחד לכיתה הם התיישבו אחד ליד השני , ליה הבינה פחות או יותר על מה עושים בבית הספר וכמה זה מעניין היא הביאה איתה ליתר ביטחון את האייפוד למקרה שישעמם לה . היא ראתה שבאמת בית הספר הוא מקום לא ידידותי במיוחד לתלמיד . היא הוציאה את האייפוד שמה על האוזניים היא שמעה כמה שירים נחמדים

השיר שהיא הכי אהבה מכל הרשימה היה

Feel Good Time

Pink

Doo doo doo doo doo doo doo.....
[laughs]
we go where we like,
we got over time,
we get paid to rattle our chains

we go in the back,
paint our money black,
spend it on the enemy

sleeping in the church,
riding in the dirt,
put a banner over my grave

Make a body work,
make a begger hurt,
sell me something big and untamed

[Chorus]

Now our time, real good time,
(doo doo doo doo doo doo..)

now our time, a real good time
(doo doo doo doo doo doo..)

now our time, (SAID NOW OUR TIME),
a real good time (ITS A REALLY GOOD TIME!)

B-a-a-a-a-by of mine

we know how to pray,
party everyday,
make our desolation look plain
(not 2 sure if unsafe is the rite word)

riding in a rut,
till the powers cut,
we dont even have a good name

sleeping in the church,
riding in the dirt,
put a banner over my grave

Make a body work,
make a begger hurt,
sell me something big and untamed

[Chorus]

...Now our time, real good time, oohh
(doo doo doo doo doo doo..)
now our time, a real good time
(doo doo........)
now our time, (NOW IT OUR TIME), a real good time

B-a-a-a-a-by of mine

doo doo doo doo....baby....i can fly...yeh
(sell me sumthin big and untamed)

now are time, real good time ......oh,
(doo doo doo doo doo doo doo)
now our time (I SAID NOW OUR TIME),
(doo doo doo doo doo doo)
real good time (ITS A REALLY GOOD TIME)
now are time, real good time .....

Feel good,
Real good, its the same old saying

Real good,
Feel good, dont got no more brains

Feel good,
Real good, its the same old saying....yeh
Feel good,
Real good, i dont got no more brain!

היא אהבה את השיר הזה... היא החליטה לפתוח את המחברת שלה ואולי אפילו לכתוב משהו . היא פתחה מחברת אקראית שהייתה לה בתיק.

היא פתחה אותה בהתחלה והיה כתוב כך :
יומן אכילה לשנת 2002

משקל התחלתי : 43 ...

הכאב הזה בראש התחיל שוב ... היא נזכרת .

-המשך יבוא-

ילדה נערה פרק 7

היא האמינה והתחילה להאמין שהיא מבריאה זתומרת שהיא כבר בריאה

הם לא ידעו איך לבשר להורים שלה את הבשורה...

הם פגשו את ההורים בחדר ההמתנה והמילים פשוט יצאו

הרופאה : את ההורים של ליה ברנשטיין ?
דורון : כן , למה ?

הרופאה : הגידול שמצאנו אצל הבת שלכם הוא... ממאיר , ככל הנראה היא תמות תוך 4 חודשים .

רונית הרגישה איך הלב שלה נקרע לגזרים כל דמעה שירדה לה , היא הרגישה כיאלו 6 סכינים נתקעים לה בלב כל תזוזה שלה כל פתיחה וסגירה של העין כולם כואבים כולם כואבים באותה מידה בדיוק

כואבים כיאלו כל פעולה שהיא עושה הלב שלה קורס היא הרגישה חסרת אונים .

היא שאלה את הרופאים שאלה לא הגיונית אבל לא הייתה יכולה להניח לזה.

רונית : אתם יכולים להדביק אותי בזה ? אין לי טעם לחיים בלי הנסיכה שלי בלי הילדה הקטנה והיפה שלי אין לי טעם לחיים , תהרגו אותי , אני מתחננת אני יתרום את גופי למדע אני מתחננת תהרגו אותי לפני שאני יצטרך לקבור את הבת שלי!!!!

הפרצוף שלה היה מלא דמעות והרופאים ידעו שהיא מדברת מתוך ייאוש בם לא ענו ויצאו מהחדר וכשהדלת נסגרה היא התחילה לצרוח היא צרחה כיאלו אין מחר ובשבילה הוא לא היה קיים

אין לה מחר כשהיא יודעת שהבת שלה עומדת למות .

דורון ניסה להרגיע אותה אבל היא התפרעה יותר ויותר , אם אין לה את ליה היא לא רוצה לחיות אפילו לא עוד דקה נוספת!

היא רוצה למות ולהיות איתה ! עם הנסיכה שלה , עם הקטנטנה שלה עם הילדה שלימדה אותה הכל הילדה שהוציאה אותה מכל הקשיים

הילדה שהייתה איתה מהרגע שהיא נולדה ועד עכשיו הם לא נפרדו לא רבו ולא התווכחו פעם אחת , הם היו גוף בילתי נפרד.

הנשמות שלהם היו מחוברות...

היא הלכה למנהלת המחלקה היא הפסיקה את הדמעות , ברגע שהיא הפסיקה לבכות היא התחילה לבכות מבפנים בכי הרבה יותר קשה...

היא פנתה למנהלת המחלקה ואמרה לה

רונית : " תקשיבי , הבת שלי עומדת למות , אין לי מה לעשות בנוגע לזה אני מוכנה לשלם המון בשביל שכשהבת שלי תמות תתני לי זריקה ותהרגי אותי אם היא לא קיימת בעולם הזה, גם אני לא , אני יתרום המון לבית החולים אני יכולה לתרום אפילו מיליון שקלים אם יהיה צורך... בבקשה , אני מתחננת ."
המנהלת הייתה המומה היא לא הייתה עדה עוד לבקשה כזאת אבל היא לא יכלה לשנות את דעתה של רונית ובכורך הנסיבות היא הסכימה...

רונית שמחה והחליטה לא לספר לאף אחד על זה.

היא גם החליטה שהיא הולכת לשחרר את ליה מבית החולים ולעשות לה את 4 החודשים האלה החודשים הכי טובים בעולם שהיא לעולם לא תשכח , אפילו שהיא תמות .

היא חתמה על כל הטפסים ולקחה את ליה מבית החולים , היא הייתה קירחת חלשה אבל היא הייתה כל כך שלווה ואופטימית .

רונית קנתה לה פאה בצבע שחור כמו שהיא תמיד רצתה צבע שחור בשיער ליה שמחה  זה התאים לה , בעצם הכל התאים לה .

היא הייתה כזאת , מושלמת ...

הנסיעה הייתה שמחה וליה הרגישה חופשייה ולא בין סורגים

הם נסעו והדרך הייתה דיי ארוכה

הם עצרו ברמזור ורונית פתחה את הרדיו ושמעה את השיר שהכי לא ציפתה לשמוע שיר שעורר בה דברים שרצתה לשכוח להרגע הזה...

[תורידו בשביל הפרק!!!!]

No World Without You

Kylie minogue

[1a:]
The sweet perfume of flowers in bloom
Remind me of you
But you're more than just a memory
The things that you do to me
If only you knew

[1b:]
I've tried hard, had to be strong
Now I don't know if I can go on

[CHORUS:]
There's no world without you
I miss you, my friend
There's no world without you
This can't be the end

[2:]
Remember the night holding me tight
Just me and you
I remember the day you went away
What was I to do
If you came home, one of these days
Would I hold back or would I say

[CHORUS:]

[1b:]

[CHORUS:]
There's no world without you
This can't be the end

הדמעות איימו להתפרץ אבל רונית הייתה חזקה ולא נתנה להם לצאת היא לא יכלה , בשביל ליה .

ליה שלה

רונית החליטה לעשות לליה יום מושלם שלא תשכח , כמו את כל 4 החודשים שתכננה

היא שאלה את ליה לאן היא רוצה ללכת , הם הלכו קודם כל למסעדה ומשם רונית תכננה הכל

הם נסעו לשדה התעופה , וחנו .

הם נכנסו לשדה התעופה כל השדה תעופה היה ריק ומלא בלונים ופרחים באמצע השדה עמית ישב שם עם ורד ביד ורץ לחבק אותה הם התנשקו נשיקה שארכה לפחות 5 דקות

הוא הכין לה מזוודה  , ריקה .

הם נסעו לאמריקה ניו-יורק לעשות חיים משוגעים :]

דורון ורונית שמחו כל כך , שהם עושים לבת שלהם מה שהם יכולים , ובעצם הם יכולים לתת לה את זה לפני... כל מה שיקרה בהמשך

הם היו בניו יורק נהנו הם היו בדיסניוורד והם נהנו כל כך הם חזרו לארץ עשו חיים טיילו פגשו אנשים וכך עברו 3 חודשים תמימים

ליה נסעה לבדיקות [אחרונות..] אבל משום מה , היא לא הרגישה חולה השיער החל לצמוח  הצבע חזר ללחיים והחיים ניראו יפים מתמיד

היא עשתה את הבדיקות

וכשהרופאים באו להגיש את התוצאות הם לא ידעו אם כדי להם להגיד מה שהיה להם ... כי זה היה מוזר וזה היה משונה... התוצאות האלה... הם היו...

-המשך יבוא-