אחרי שהמדריכים שלי בנוער העובד עיצבנו אותי אני לא אצא לטיול פסח השנה... (למרות שאין קשר בין שני הדברים, הם עדיין נכתבו אחד ליד השניD: ממש ההפכים המשלימים...)
חבל שאני לא יוצאת לטיול -__- לא הרבה אנשים... אני יכולה להכיר כמה חדשיםD: (משהו שלא קרה כבר די הרבה זמן...)
-
בזמן האחרון קשה לי לדבר אפילו עם החברים שטובים שלי על דברים שבאמת מכאיבים לי...
מה קורה איתי?
אני מסתובבת בישוב במשך שעות ובסוף מתיישבת על אחד הספסלים ומתחילה לבכות! כמה שאני שונאת כשזה קורה... בדרך כלל אני מעדיפה לדבר על כל הדברים האלו! כל מה שקורה לי... אבל בזמן האחרון אני לא יכולה! אני מרגישה שכל הבעיות שלי מתגמדות ליד הבעיות של כולם או הופכות להיות מבאסות כשכולם שמחים!
-
אני פשוט לא מסוגלת לדבר עם אנשים חדשים... או שאני ביישנית מידי, או שאני מקבלת קצת אומץ (וזה קורה בדרך כלל כשאני עייפה ואז אני לא זוכרת כלום!) ומתחילה לדבר שטויות! מתנהגת כמו מפגרת... לא כמו מה שאני!
-
Just sleep
Just sleep
Just sleep
Just sleep
Just sleep
Just sleep
WAKE UP!
And I can't... I can't ever wake up
תגובת נאצה!