!VirGins
|
|
 החופשה ה"משפחתית"
שלום לכולם ושבת שלום..
ברוכים הבאים לבלוג VirGins..
אנחנו מתחילים בבלוג חדש מדובר פה על שתי נערים עם ילדות קשה כל אחד לאמא פולניה משלו...
אתם מכירים סיפורי אמהות פולניות ... אבל לא את שלי!!
הנה סיפור שלי מעט ציני...
טוב אז יוצאים לחופשה... מרוב מזוודות אין מקום מספיק לכולם רכב פיאט שנת 74 חדשה ללא מנוע אבל עם גג נפתח!.. ככה שכל נסיעה אני דוחף מאחור בחום מזיע כמו חמור כשההורים שלי מנופפים לי לשלום עם חיוך רחב עם צעילים וצעיפים כדי לא להתקרר מהמזגן... הפעם החלטתי למרוד וללכת להשיג טרמפים,ההורים בדרכם לאילת..: "אנחנו מתקדמים קצת בנתיים תנסה להשיג טרמפ אני ואבא נשמור לך מקום בחדר...", "טוב אמא" כן בטח... אנחנו גרים בקרית מוצקין רק נסיעה 7 שעות ועד שמישהו יקח אותי טרמפ ההורים שלי כבר יסעו ויחזרו... אבל אני לא, אבל לא נורא נחכה.
והנה הטרמפ הגיע נהג משאית שעיר ומכוער שרק מת לתת מכות למישהו...
הנהג מסאית לא הכאיב לי, או יותר נכון לא הכאיב לי כמו שחשבתי... לשמחתי יצאתי הפעם רק עם רגל אחת שבורה.... לא כמו בדרך כלל מהטרמפים האלה...
הגעתי לאילת...אהההחחחח....עיר הקודש...
רגע איזה מלון הם אמרו שנוסעים!? הם לא אמרו..!
טוב נו השעה 2 בלילה יום שבת הזמן עובר מהר כשמחכים לטרמפים. לא נורא הספסל הזה גם ניראה נוח אפשר לבלות בו את הלילה...אני במילא רגיל לספסלים כשאמא כועסת מידי פעם..ציטוט מאחד האירועים: "זהו אתה אצלי גמרת.." טראח הדלת בפרצוף נסגרת והספסל קורא לי לשינת לילה ארוכה עד שאמא תירגע..
בוקר לאחר מכן...
אהההההההההה...... איפה הבגדים שלי!? ידעתי שזה רעיון גרוע...במוצקין הייתי מתעורר עם קצת יריקות על הפרצוף קונדום על האוזן וקצת נוזל זרע על השיער.. וחוץ מזה מי ירצה את שטיחי הריצפה של אמא שלי!? איך אני אמור להתרוצץ עכשיו בכל אילת לחפש את ההורים שלי כדי שיביאו לי כסף לקנות שטיחים חדשים להתלבש בהם... טוב נו, הם בטח חזרו אז אני הולך לנסות לתפוס טרמפ חזרה...
כן כן שוב לבדי מחכה לטרמפים באמצע הלילה הקר והאפל כאשר אני ללא הבגדים שלי..משום מה כל אחד שעובר ליד תחנת האוטובוס... צועק: "אאאאיזה קטן"... לא הבנתי בדיוק אני גובה 1.80... טוב אני ממשיך לחפש טרמפים ללא בגדים ונכה ברגל אחת...איזה מגניב נהג מסאית אחד עצר לי...ישש אני סוף סוף חוזר הביתה אחרי שבוע בתחנת האוטובוס המוכרת...טוב כמו בדרך הלוך גם בחזור משום מה הנהג היה מאוד עצבני ושוב הילד הנטוש והתמים ללא בגדים נכה למחצה.
טוב עכשיו אני בבית,בבית חולים כמובן אחרי כמה פיצוצים קשים מנהגי מסאית עצבניים וחרמנים שדרך אגב שמתי לב שגדל לי החור טוב לא משנה...עכשיו אני יכול לשכב ולנוח בשקט בלי רעש ולא להזיע מסכיבת מכוניות, זה החלק הכי טוב בחופשות עם ה"משפחה"..=]
כמה תמונות מהטיול:
האוטו של אבא פיאט שנת 74 חדשה, ללא מנוע + גג נפתח:

והנה הספסל הנוח שישנתי עליו בלילה באילת:
המשאית ליד תחנת האוטובוס:

עד כאן הבלוג V irGins
| |
|