כבר ממש הרבה זמן לא כתבתי פה...
אבל אחרי סיבוב קטן בישרא הרגשתי צורך לכתוב על משהו שכבר ממש מתחיל לעצבן אותי...
תמיד ידעתי שרוב הנוער היום רדוד בצורה מטורפת וגם כאלה
שעוד איכשהו מתעניינים בדברים שלא כוללים רק מפורסמים
למיניהם לא באמת מעדיפים נושאים אחרים על פני האלילים שלהם.
אז למה בעצם האהבה וההערצה הזאת לאנשים שאתם לא מכירים?
בגלל היופי שלהם? בגלל השירה? כישרון משחק?
אתם באמת חושבים שדברים כאלה ראויים להערצה?
אין משהו רע בלהעריך את אותם האנשים בעלי הכישרון המיוחד שמצליחים בתחום שלהם
ואני בכלל לא חושבת שהם אנשים רעים או משהו בסגנון...
אבל להעריץ אותם ולרדוף אחרי מידע עליהם בכל דרך רק בגלל הכישרון שלהם?
ולא הזכרתי אפילו את ההערצה בגלל היופי שזה בכלל מגעיל אותי.
להעריץ מישהו בגלל שהוא יפה?!
תשקרו אם לא תגידו לי שזה נשמע לכם אבסורד.
אם קצת תסתכלו סביבכם ולא תתעסקו רק במה הוא שתה הבוקר
ועם מי היא התנשקה אתמול בערב תגלו שיש אנשים שבאמת ראויים להערצה.
חיילים שמתים כדי להגן על חיילים אחרים, על המדינה, עליכם!
אנשים שפועלים למען הסביבה שלכם!
אבל אתם כ"כ עסוקים בלחיות את החיים של אותם מפורסמים לא שמים לב
לדברים החשובים באמת.
אני בטוחה שזה לא כולם... אבל תסכימו איתי שזה הרוב?
אז אני מקווה שזה קצת עורר את מי שקורא את זה
ולמרות שהרבה לא יאהבו את מה שכתבתי פה... לא אכפת לי.
זה כבר באמת נמאס.
מעניין מה היה קורה אם הכותרת באמת הייתה קשורה לקטע שכתבתי..
זה רק מוכיח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
