"יום אחד תבקשי שאפזר לך חיוכים בשעות העצב יום אחד תחשבי שננצח,ותאמיני בי לאורח כל הדרך"

טוב,אז חופשת פסח היסתיימה לה..והינה מתחילים כל הבגרויות והמתכונות של סוף שנה..

זהו זה באמת ניגמר..באמת סיימתי 12 שנות לימוד.

12 שנות לימוד כ"כ מעניינות,מוזרות,מלאות בכ"כ הרבה חוויות,חיוכים,בכי,צעקות,כאב!

אבל אני יכולה באמת ומתמים להגיד שאני גאה בהיסטוריה שלי,מכל נקודת מבט..

כן עברתי דברים לא נעימים,ואיבדתי אנשים שמאוד חשובים לי בדרכים שבאמת לא הייתי

מאחלת לאף אחד,גם לא לאוייבים הכי גדולים שלי..אבל באמת שהדברים האלה עיצבו אותי,

עיצבו את האופי שלי כבן אדם,וכמיתבגרת..אכן ביגלל הדברים האלה הייתי צריכה להיתבגר מהר,

ולהיתמודד עם דברים שכתור ילדה בת 12-13 לא אמורה להיתמודד איתם.אבל אין מה לעשות,

אלה החיים,וזה הגורל שנכתב בישבילי,וצריך להיתמודד..ליברוח זה הפיתרון הכי מהיר שיש,והכי

קל שיש,ולמדתי על בשרי ונפשי שזה לא הפיתרון לכלום!

טוב אז עכשיו תחילים עם ההכנות למסיבת סיום,ולאפטר.

שמלות,אולם,חזרות למסיבת סיום,ועוד המון דברים.

ממש מרגישים את הסוף..הינה ניגמרה לה החופשה שכל ילד מחכה לה מתחילת שנה!

ובאמת שלמרות שהייתי המון בבית,ביגלל צינון נוראי שנפל עלי,ניצליתי את הימים הראשונים

של החופשה ואת הימים האחרונים של החופשה..הערבי חג היו באמת הכי כייפים שיכולתי

לבקש בישביל ערבי חג אחרונים ליפני הצבא..ובאמת שלמדתי להכיר את המישפחה שלי

שוב ולהבין מי יהיה שם בישבילי לא משנה מה..והבנתי מי החברים שלי..מי דואג לי ומי לא..

ואחרי החג הזה הבנתי את המישפט הזה"מישפחה לא בוחרים,המישפחה בוחרת בך".

כי וואלה יש לי את המישפחה הגרעינית-אמא אבא אח דודים סבים וסבתות,ומיחוץ לזה,

יש לי את המישפחה של החברים,וזאת מישפחה אמיתית חייה ונושמת,ותומכת בי ועוזרת!

ואני חושבת שחפרתי פה מספיק..הרבה זמן לא כתבתי ככה והיתשתחררתי..

קצת תמונות ולהיתראות עד הפוסט הבא(:

אין כ"כ תמונות מהחופש,חוץ מהתמונות מהים וזה..אב לא נורא..ניסתפק בזה(: