היי מה נשמע?.
אחרי השביזות הנוראית שחוויתי שבוע שעבר אני אומרת " אינף!" אינף לשביזות,אינף לחיי הלא סוערים ...
ובעיקר אינף ללקום ב6 בבוקר ולעבוד עד 5.
למעשה השבוע התחיל לו בסבבה... שגולת הכותרת הייתה שבת דודה שלי מיצי {השם המלא והאמיתי שמור במערכת .. שזו אני..חח}באה אליי לדירת שירות ,איך שהיא הגיעה..
היא הביאה איתה שמחה גדולה ..וחשוב לציין שמלא אבל מלא זמן לא נפגשנו אז היה ממש כייף.
ואז בנות הדירה התחילו להתחרפן והכל המשיך וניהיה מסיבת פיג'מות אחת גדולה.
לאחר ... אני לתומי יושבת בתחנת אוטובוס ומדברת עם חברה ומה שאני לא שמה לב זה שהארנק די נפל...ואני עליתי לאוטובוס ..ובאוטובוס..
פתאום ראיתי את הארנק על המדרכה.... נכנסתי להתקף פאניקה {האנשים באוטובוס חשדו שאני מחבלת שנכנסה להתקף פחד מפני המוות..}
הנהג סירב להוריד אותי עד לתחנה...{שהייתה 1000 מטר מהתחנה הנ"ל-תמיד ידעתי שאני צריכה להכנס לכושר בגלל רגעים כאלו!} ואז בריצה{לא צריך להסחף.. הליכה מהירה} לעבר התחנה !! ו.... חשכו עיניי! הארנקי לא היה שם כבר....
ומכאן ראיתי רק שחור... {בעיקר דמיינתי איך לוקחים אותי באזיקים אחרי שאני פותחת מיליון חשבונות בנק... וקונה כרטיסי טיסה לחו"ל ואז גם... מלבינה כספים... חחחח הדמיון שלי עבד שעות נוספות} אז החלטתי לבטל את כל הכרטיסים... ובדרך גם הלכתי למשטרה שביי ד'ה וואי לא ממש עזרו..
"טוב ילדה אין מה לעשות... זה קורה לכולם" איך השוטר הזה העיז להגיד לי ... וכולי בסערת רגשות ,הדבר היחיד שעלה לי לראש זה למה כולנו משלמים מיסים בשביל שהמפגרים האלו יקנו דונאטס וקפה? יאק, שונאת שוטרים!!
ואז הדובדבן שבקצפת היה .. שהחברה הכי טובה שלי פתאום הולכת ומתרחקת לה,היא פתאום משתנה לה ..
וכל המהות החברית בנינו נעלמה... היא כבר מעדיפה לא לישון בדירה {שזה כמובן אומר שאין שיחות בלילה ואין זמן איכות..} אלא לחזור לחברים שלה {שאיך לומר .. הם לא דמות הכי חיובית} אז החלטתי פשוט לתת לה מרחק. שתשתה ותעשן... העיקר שיהיה לה טוב... -וזה הכי עצוב לי בעולם ... כי היינו באמת חברות ממש טובות ...
אחרי שיחה נורא מרתקת עם החברה הכי טובה {שלא ממש חברה וכבר לא כל כך טובה} התקשר איזה בחור מפסיכומטרי והמליץ לי על חברה{iq רק בשביל הפרסומת הסמוייה-"מה מי אמר iq"?}
לבסוף ייצא שהוא הציע לי להתחתן ואז להקים איתו להקת רוק ואז שנינו נשתלט על העולם.. בהחלט שיחה הזויה... לא עונה יותר למספרים חסומים שמציעים פסיכומטרי...
הקטע הכי מאושר היה אתמול שאיזה ערבי...{ואני לא גזענית פשוט המבטא שלו הצחיק אותי} אמר לי שהארנק שלי הגיע אליו...
ושהוא מחכה שאני אבוא לקחת אותו... אז ארנקי חזר לאמא .. וכך חזרה לה השמחה שאני מבלה לי כמה ימים בבית לבנתיים {כי יש לי חופש מחלה... -ותודה לרופאה שלי שמביאה לי אישורים על כלום בערך.} וגם השמחה שהבנתי שהפסיכומטרי יחכה לי אולי לשנה הבאה... כי עכשיו יש לי דברים אחרים על הפרק... ובכלל ממה כל הלחץ של הפסיכומטרי??!
אז יום טוב.... ושבת שלום לכולם ....
כינוי:
דינה חממי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
