הלוחש לכבשים

ממש לפני יומיים הבלוג חגג 9 שנים שהוא קיים ברשת. מוזר לראות את השנים רצות בצד בארכיון ומעליהן גם הגיל שלי. הכל השתנה במשך השנים האלה, ולא רק פעם אחת ועדיין איכשהו המקום הזה שומר בדיוק על היעוד הראשוני שלו ובכלל על האופי והרוחות שנושבות בו. הוא תמיד מקום מפלט למחשבות ורעיונות או רגשות שמחות וקודרות. הוא תמיד פה בשבילי ואפילו שכמעט כל מי שהיה סביבי בזמנים שהבלוגריה פה היית בשיאה כבר מזמן עזבו, לי אין כוונה לסגור את השער לראש שלי בפני כולם ולכן אני צופה לבלוג עוד שנים ארוכות של מילים ופסקאות. בכלל אני חושב שהבלוג הזה הוא חלק כל כך חשוב ממני שזה לא באמת משנה מה יקרה מסביבי בישרא בלוג ולאן הוא יתגלגל, כל עוד יאפשרו לי הבלוג ימשיך להתקיים.

אני מרגיש טוב מאז שאני במכינה, פתאום אני עושה צעדים משמעותים יותר לעבר החלום שלי ועכשיו אני גם מקבל כלים שימושים לאיך לעשות את זה. היו לי הרבה התלבטויות אם ללכת למכינה הזאת או לא ולא רק בגלל המחיר שלה אלא אם היא בלכל נחוצה לי. היום אני מרגיש שעשיתי את הבחירה הנכונה שהגעתי אליה. לא רק שאני לומד הרבה על עצמי ועל הדברים שאני חזק בהם, אני מגלה תחומים חדשים שאני יכול להיות גם בהם טוב ועקומת השיפור שלי בדברים חדשים נראית יחסית גבוה. בנוסף להכל גם הפרזנטציות שלי שהכי פחדתי מהן בפעמים הראשונות רק משתפרות והביטחון העצמי שלי עולה.

בזמן האחרון אני מרגיש את המדינה קצת חונקת אותי בהיבט הכספי. אפילו כשאבירם איתי והכל מתחלק לחצי עדיין קשה להחזיק דירה ורכב ועדיין איכשהו לחסוך. מסתבר שיש גם חוק שאסור ליהודים לעבוד בשבת וזה משגע אותי הכפייה הזאת של המדינה למתי יהיה לי חופש ומתי אני אעבוד, זה פגע לי משמעותית בשכר כי רוב הכסף מגיע משבתות. עכשיו אני קצת עומד בפני בעיה לא נחמד שמצד אחד שלה אני נורא אוהב את העבודה שלי ואת מה שאני עושה אבל מהצד השני חשבון הבנק שלי לא תופח מהאוויר שיש בו.

אז יצא לי קצת לחשוב על עבודות אחרות ואולי גם קצת לחפש ולראות אם יש משהו שיקרוץ לי אבל אני עדיין מרגיש אבוד אולי הישועה תבוא מהעבודה אויכשהו יצליחו למצוא לי סידור הגיוני שכספית ישתלם לי להישאר אבל בקצב הזה כנראה שאני אצטרף למעגל מחפשי העבודה בקרוב בתקווה למצוא בעודה קצת יותר מכניסה.

הלוואי והייתי יכול להתפרנס ממילים, דווקא זה יש לי בשפע ואני חושב שאני גם עושה את זה לא רע בכלל. אם למישהו יש הצעה אני אשמח לשמוע.

זה לא הפוסט שציפיתי שיצא לי, קצת מדוכדך ואולי מעט מתוסכל אבל בעיקר קצר.