שלום שלום!! מזמן לא עדכנתי את נבלוג כי אני רואה שלא נכנסים לפה אז למי אני כותבת לאוויר?! לא משנה...
קיצר הייתי בים המלח היה נחמד היה המון בנים יפים רק חבל שהם מחו"ל ולא ידעתי בדיוק באיזה שפה הם מדברים אז לא יכולתי להכיר אפחד... לא נורא...
אממ...
המקום היה מדהים!!!
הנוף היה רק הרים וים המלח וזה היה ממש יפה ותסמכו עלי שחופשה של 3 ימים במקום כזה מנקה לך את כל המחשבות מהראש ואתה חושב רק דברים טובים=]
אממ....צילמתי נופים אז אני אעלה את זה עוד כמה זמן לדעתי כי אני לא מוצאת את הכבל למצלמה :/
טוב בכל מקרה נהנתי..
חזרתי הבייתה וקיבלתי קבלת פנים שהחזירה אותי מהעננים לאדמה:מכתב מהתיכון שלי....
לא שהיה כתוב שם משהו רע אלא כתוב את היום של השיחות האישיות עם המחנכת....ואז פתאום קלטתי שעוד שבוע אני מתחילה כיתה ט'..
הבנתי שזהו אין דרך חזרה ואני הופכת להות ילדה גדולה ...כי אחרי תיכון צבא ואחרי זה?אוניברסיטה ואחרי זה משפחה וילדים...
קיצר הבנתי שעוד 12 שנה אני אהיה במצב של הריון ויהיה לי בעל ואחרי זה מישהו יקרא לי "אמא"...
כן כן אני יודעת שאלה לא מחשבות של ילדה שעולה לט' אבל אני פשוט לא יכולה להפסיק לחשוב על זה..
לא יכולה לדמיין את עצמי בתור אישה נשואה עם ילד....
ואי החיים הם מוזרים ומפחידים ואין לאן לברוח מהם....
מה אתם חושבים על זה??
האם חשבתם על כל הדברים האלה אי פעם?או שזאת רק אני לא בסדר?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
