ההתקופה הזאת , שבה הייתי חושבת עליו בלי הפסקה...
איכשהו מגיעה לסוף , ככה אני מרגישה .
בזמן האחרווון כבר הפסקתי לדבר עליו ,
ואפילו אם מזכירים ת'שם שלו אני לא מתרגשת .
אני לא חושבת עליו , כמעט ולא .
אני יודעת שכך או כך הייתי אמורה לשכוח אותו ,
אז עדייף כבר לא לחשוב יותר מידי עליו .
עכשיו אני מרגישה יותר טוב ,
אולי כל הקטע הזה של הלימודים עזר לי להתגבר עליו ,
או בכלל . . אולי רק חיבבתי אותו ועשיתי מזה סיפור .
הרגש הזה עדיין קיים , אבל במידה מועטה מאד .
ואיכשהו זה נותן הקלה כזאת ,
שאין על מה לחשוב , אין מה לדאוג .
רק עליי , על הלימודים , על הסביבה ,
זה הכל .
הזנחתי את עצמי בגללו ,
נהייתי מעצבנת וחססרת הומור ,
לא הייתי כזאת פעם .
כולם השתנו , אז איכשהו גם אני השתנתי .
הוא גרם לי להשתנות .
המון דברים גרמו לשינוי הפתאומי הזה ,
אני לא אוהבת את מה שנהפכתי להיות ...
אז את התקופה הזאת אני אעביר בחשיבה ,
עליי , על עצמי , ולא על אף אחד אחר .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
_Ivonne_