Why can't we make this darkness feel like home

אני מרגישה כל כך לבד ,

כאילו אין אף אחד לצידי , שיבין אותו ויקשיב לי .

נמאס לי שנוטשים אותי כל פעם ,

שאין לי חברות קבועות .

נמאס לי להחליף אנשים באנשים אחרים .

נמאס לי שלא אכפת לאף אחד ממני .

אני מרגישה לבד ואני לא יודעת למה ...

רע לי מאד .

ואני יודעת שיש עוד מס' קטן של אנשים שלצידי .

אבל אף אחד לא יחליף אותה .

איתה תמיד היו הצחוקים , היא תמיד הייתה מקשיבה לי .

והיא פתאום הולכת ולא אכפת לה ממני .

נוטשת אותי לטובת אחרים .

חשבתי שהיא תהיה פה לצידי כשיהיה לי רע ,

כשאני אפול .

אבל לה לא אכפת .

היא ממשיכה הלאה ומשאיר אותי מאחור .

לא אכפת לה ממני יותר .

אני מתגעגעת למה שהיא הייתה .

אני מרגישה כל כך לבד , וריקה מאד ...

היא נעלמה פתאום בין כולם ,

ואני מנסה לחפש אותה ,

אבל אני לא יכולה .

כי היא ממשיכה ללכת , ואני כבר לא יכולה ,

כי נפלתי ...

והיא לא פה לצידי .

ורע לי בלעדיה .

אני מתגעגעת לצמד שהיינו , איכשהו היא תמיד גרמה לי לצחוק .

ולאט לאט היא התחילה לנטוש אותי לטובת אחרים .

וזה מרגיש חרא .

כי אני מתגעגעת לצחוקים שלנו ולרגעים האלה שלנו ביחד ..

רע לי והיא לא פה .

היא כבר לא מתייחסת אליי ,

מנסה להדחיק אותי כמה שיותר .

בורחת ממני , מחפשת סיבות לנתק לי בטלפון .

אני יודעת שאני יכולה לפנות לעוד אנשים ברגעים האלו ,

אבל שום דבר לא יכול להחליף אותה ...

היא משהו מיוחד שתמיד יכול לעזור בכל דרך .

ועכשיו המצב חרא .

והיא לא פה .