אני נותנת כלכך הרבה מעצמי!
כל כך הרבה, נראה לי לפעמי שלא נשאר לי בשביל עצמי...
ואתם יודעים שאין לי בעיה!
ושאני תמיד עוזרת בכיף!!
מתי בפעם האחרונה מישהו בא אלי ואני אמרתי לא שאני לא יכולה..
כי אין לי זמן כי אני לא יודעת כי אין לי כוח...
אף פעם!
בחיים לא עשיתי את זה!
גם כשזה פגע בשברים שאני הייתי צריכה לעשות, תמיד אני עוזרת ומקשיבה ועושה מה שאני יכולה.
ולא, אני לא כותבת את הפוסט הזה כדי לומר לכם 'די'!
ושוב - אני לא!
אבל תמיד יש לי תחושה כזאת... שאני פה רק כשאתם צריכים אותי!
רק כשיש לכם בעיה..
כשאני פה.. ברור שיש מי שיקשיב לי...
אבל למה אני צריכה ללכת למישהו רק כשיש לי בעיה...
אני נותנת כלכך הרבה! ואני לא מקבלת כלום בחזרה..
אתם יכולים לחלוק עליי ולומר "מה?! למה את חושבת שאת נותנת הרבה? את לא!"
אז אולי לאותו בנאדם לא.. אבל לאחרים כן!
ואם הם חושבים שלא... אז הם פשוט כפויי טובה..
נמאס לי שאתם מערבים אותי רק כשאני יכולה לעזור..
ווכשאני באה לומר על משהו לא טוב.. פתאום אני לא מעורבת ומה אני קשורה בכלל!
דברים רעים אתם זוכרים יופי...
מה עם הדברים הטובים?!
תקדישו דקה לראות מה אני מקבלת ממכם.
אם דקרה זה הרבה אז מצדי שלושים שניות...
לא אכפת לי... רק תשימו לב..
אני כותבת את הפוסט הזה עכשיו..
לא כי זה פתאום קרה רק עכשיו..
זה כבר קרה מקודם וזה ממשיך.
אבל עכשיו זה יותר מתמיד!
באמת!