אז כן כן.
סביר להניח שכמו כל שאר הפוסטים שלי יהיו לי ארבע תגובות ששתיים מהם הן אני.
אבל לא נורא.
אזזה יהיה פוסט פריקה, ממש פריקה!
**
די! זהו! נמאס לי להופיע כבר.
היום סיימתי את ההופעה השמינית והאחרונה שלי.
אני שונאת הופעות! די כבר נמאס לי.
אני ששונאת את זה שאף פעם אני לא מצליחה לתת את כל מה שיש לי ואז אני מתבאסת.
נמאס לי כבר מהביטחון העצמי הנמוך שלי.
ולמרות שכולם אומרים לי שלא.
אני פשוט בטוחה שאני לא טובה.
אני פשוט בטוחה שאני לא נכנסתי למערכת כמו שאני צריכה.
וכל פעם אני חוזרת הביתה מבואסת מעצמי.
ואוף איתי!
בחרתי לעצמי מקצוע עצוב.
אני לא יכולה יור עם זה. והלוואי שהיה מישהו אחד שבאמת היה מבין את זה.
אני מסתכלת עליהן המון... וברגע שהמבט שלי מוסט לכיוון שלהן הוא לא זז..
הראשש פשוט לא מסתובב.
זה מה שנקרא שלמות!
אני מסתכלת עליהן והמורות שלהן שהם גם המורות שלי פשוט חברות שלהן.
אני מסתכלת עליהן ותמיד אני בשוק.
אני מסתכלת עליהן ומה שעובר לי בראש באותו הרגע זה "פאק.. איך זה הגיוני שכלכך הרבה כישרון חבוי בבנאדם אחד".
הלוואי שהיה לי חצי ממה שיש להן! הלוואי!
נפרדנו מהתיאטרון רשמית ביום ראשון.
והיה לי ממש עצוב וברור שבכיתי.
ודיברנו על שנה הבאה ודיברנו על השנה שעברה ודיברנו על הכל!
ובסוף השיעור כולם הלכו למיקי ודיברו איתה ורק אני כמו מפגרת לא יכולתי.
ואני לא מבינה למה! פשוט לא מבינה!
יש לי כלכך הרבה מה להגיד לה.
ביום רביעי אני מקווה שאני אראה אותה! כדי שאני אוכל להגיד לה כי אם אני לא אגיד לה עד סוף השנה אני אמות.
אני לא יודעת למה, אבל בזמן האחרון הכל רע.
פשוט ככה.
וזה מוביל אותי לעיניין אחר.
עיניין החברות...שבעצם את החברות שלי שאני באמת סוכת עליהן ואוהבת אותך אני בקושי יכולה לספור על כף יד אחד.
וזה ממש עצוב. כולם מעצבנים אותי ובמיוחד היא שבא לי להרוג אותה!
והיא בכלל לא מבינה כמה אני שונאת אותה על מי שהיא.
היא צבועה מגעילה וקטנונית ותחרותית ויש לה חרא אישיות שאני בכלל לא מבינה איך יש לה חברים.
אני מבינה טובטוב את התקופה שכולם שנאו אותה.
משחקת אותה תמימה בעיניין הזה כאילו לא יודעת מה!
כולם יודעים שאת הזונה פה. די כבר לשנות גרסאות לאותו הסיפור תשע מאות פעם!
אף אחד לא קונה את הסיפור המעפן שלך!
.
משעמם לי בחופש פשוט משעמם לי ואין לי מה לעשות!
אנ יושעת בבית כל היום ומנסה למצוא מה לעשות עם עצמי. אוף.
למה אין לי כסף כוסאמק!
זהו פוסט מעפן שפרקתי בו את החלק החשוב.
הבוסתן.
עד כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
