בית הבובות-

הייתי ביום חמישי בהופעה של בית הבובות.

לקח לי בדיוק שיר אחד כדי להיזכר למה רציתי ולא רציתי ללכת. שיר אחד שלם שבו האמנתי למילים.

שיר אחד שלם שהיה יכול להיות מושלם. אבל הוא לא היה.

קל להתחבר למילים של בית הבובות. הן כאילו נכתבו כדי להתאים לכל אחד, וזה שטחי וזול ומעצבן.

שום דבר חדש שלא ידענו קודם, שום רגש שלא חווינו.

מפלצת חופש-

החופש הזה הוא מפלצת. מפלצת שקרמה עור וגידים, ונכנסה לנשמה של כל אחד מאיתנו הקיץ הזה.

לחסרי החיים ולטיפשים המפלצת היתה מתנה. היא נתנה להם חיים שלא הכירו לפני הקיץ. היא נתנה להם אומץ להעז ולנסות.

לאלו שלא ראו מעולם סרט אימה ובכל זאת היו בכל סרטי האימה, המפלצת היא כלום. היא אוויר ובקושי.

היא נמצאת בתוך אריזת מתנה, רק מחכה להיכנס לנשמה דרך העיניים. יש שיפתחו את המתנה, ויש שיעדיפו לחכות למפלצת אחרת.

"Summer skin"-

הקיץ הזה גרם לאנשים להשתנות. חלק יעדיפו להישאר בסקין הקיץ שלהם בלי להבין שהם חיים בשיר גרוע, וחלק יעדיפו להישאר בשיר שהם עצמם כתבו. אומרים שמי שמשחק לפי החוקים של עצמו לא צריך לרמות