1:40 AM, 26/10/07.

באופן חריג וחד פעמי, אתעלם מכמות התגובות המבזה והמעליבה בפוסט הקודם, ואכתוב פוסט חדש (רוממי, 'קצת פחות מנורמלית' ו'כל השמות תפוסים' יקרים- קבלו צל"ש!).

לאחר שאיילה נטשה אותי בשעה כה משמעותית, המהווה את האמצע של שעון הלילה הפרטי שלי, אין לי ברירה אלא להעביר את חפרנוּיות הטקסט הליליות שלי בפלטפורמה אחרת. הידיים כבדות מתמיד. לכתוב האצבעות לא יכולות להפסיק, אבל להגיע לעכבר חלילה, זו כבר בקשה מוגזמת.. לאחר מדיטציה קצרה שלחתי את ידי אל העכבר, והנעתי את הסמן אל עבר ה-W. זה אגב, סוד הקסם. הפסיקו לבכות על כך שפוסטיכם נמחקים בעת כתיבתם ועוברים לבית הקברות הווירטואלי, והתחילו להשתמש בוורד.

שניות ארוכות חשבתי על מה אכתוב, מה יעניין את אותם קוראים חביבים שאהבתי אליהם אפלטונית ולא קשורה לעובדה שהם מחרימים אותי. לא עברה מאית-שנייה, וכבר עלה במוחי רעיון- מניפיסט חינוכי משלי, לא רק לזרובבלה מותר! לפניכם כמה מקצועות שספק איך היו נראים חיי בלעדיהם (אממ, טוב יותר?).

ספרות

האמא של המקצועות הצבועים. מצד אחד מנסים להחדיר למוחינו הכל-כך לא ספרותיים-אומנותיים-חושבים קצת תרבות, קצת דרך-ארץ, דרך יצירות ערכיות. מהצד השני והמכוער, המקצוע רוצח את האומנות בדם קר. הוא רוצח את הדעה שלנו ואת השקפת עולמנו ומשאיר אותם בחוץ, בגשם (או יותר גרוע- בשרב). כל נתיב מחשבה שלא תואם את זה הלפעמים-צר של המורה לספרות מוביל מבחינתה לגיהינום. כל שביב של ניתוח אישי של יצירה (ע"ע "לבת זונה יש מאניה-דיפרסיה") חוזר אליך כבומרג כבד בסיפור משעמם. רק מה שאמרה המורה נכון. רק מה שחז"ל אמרו מדויק, הרי הם חכמינו, זכרונם לברכה!

תנ"ך

לא ציפיתם למצוא כאן מילה טובה על המקצוע נכון? נניח לרגע את הספק שבאמיתות התנ"ך כספר, ונתייחס רק למקצוע. לא פעם ולא פעמיים הבעתי דעתי בנושא. אין לי בעיה להגיד אותה שוב בבלוגי שלי (לפחות כאן זה לא מעצבן אף חרג'וק/ה) - תנ"ך זה מקצוע מיותר לחלוטין. מקצוע מעליב ופוגע. מקצוע מיושן שמתאים לתקופה של אלה שלא מבינים מדוע הוא מיותר. תנ"ך זה בדיוק כמו היהדות או כל דת אחרת- מקצוע המיועד לחלש באדם. לא יעזרו לכם ההכחשה הפנימית והלחץ החברתי- אמונה זו חולשה נטו. אף אחד מתוך 25 המגיבים בפוסט שדיבר על הנושא לא הצליח לענות על השאלה- מדוע שאתאיסט ילמד תנ"ך? תאכלס, ממש לא מעניינים אותי כל השיט'ס שאיזה כמה מתוסכלים ישבו וכתבו תוך כדי שהם שותים מיץ ענבים מותסס. הניסיונות להפוך כמה גיבובים מקושקשים לעובדות מוצקות ולחוקים של ממש, נראים לי קצת משעשעים. או משפילים. תלוי איך מסתכלים על זה.

ספורט

"חינוך גופני". מה בדיוק יש לחנך כאן? לשחק כדורגל/כדורסל/כדורעף/כדוראקמול זה ממש לא חינוך. הכישורים היחידים שמקצוע הספורט משפר הם כישורי פִברוק האישורים וכישורי המשחק ("המורה, אני לא מרגיש טוב, רד ממני"). יש לציין שמתוך מי יודע כמה שיעורי ספורט השנה, הגעתי רק לשניים. וגם זה רק כי אלה היו שעתיים כפולים ביום ארוך, שגם אליו נקלעתי בטעות. אנשים פשוט לא מבינים- שעתיים מהחיים זה הרבה זמן, אנשים יכולים למות בזמן הזה.

מתמטיקה

גם לנושא המתמטיקה התייחסתי בעבר. מתמטיקה זה מקצוע מיותר לחלוטין למי שבוחר לא לעסוק בתחום. כל נושא לימודי המתמטיקה מתחיל ונגמר בסטטוס חברתי, ולא יעזור כמה תתווכחו. מי שעושה 5 יחידות הוא חרשן-גיק-פראייר, מי שעושה 4 יחידות הוא מגניב-לא דפוק-עדיין חושב על העתיד. מי שעושה 3 יחידות הם או הטיפשים, או החכמים שהחליטו לוותר על המקצוע, כאן אין אמצע. אני הייתי מסתדר עם חשבון בלבד, כי שני קוביות לבנות שוות מלבן אחד אדום..

אנגלית

לגבי השיעור הזה אני לא יכול להיות אובייקטיבי, הרי קראתם את היסטוריית שיעורי האנגלית שלי. לכן כל מה שאכתוב בנושא זה יהיה בגדר 'לכאורה'. לכאורה אנגלית זהו מקצוע חשוב. בלי אנגלית לא יהיה ניתן להסתדר בעולם החופשי, וברור שבלי לדבר אנגלית אין אפשרות לדבר עם ג'ון מהסניף של מקנדונלד'ס בלוס-אנג'לס. אבל, אנגלית אפשר ללמוד גם מצפייה בסדרות עם תרגום אנגלי (מומלץ!), משירים ומעוד שיטות רבות ומגוונות. את הדקדוק תלמדו מספר, גם ככה בקושי מלמדים את זה בכיתה. בדיוק כמו לשון ומקצועות אחרים- במקצוע האנגלית אין צורך להיות בשיעורים כדי להצליח.

היסטוריה

כמו שכבר כתבתי, היסטוריה זה רק בונוס במשחק הגדול. את ההיסטוריה האמיתית לומדים מהאינטרנט, זו שאתה באמת מתעניין בה ורוצה להתעמק בה. במתכונתו הנוכחית, היסטוריה זה מקצוע מבוזבז. מי באמת זוכר את "הצדדים והחלוקות בזמן מלחמות העולם" אחרי המבחן? לא אשקר אם אומר שזה מעניין, ושזה אולי אפילו חשוב, אבל לא כשזה מועבר בצורה שטחית ומרוכזת. היסטוריה הוא מקצוע עם פוטנציאל. אם רק היו נותנים לו הזדמנות..

המגמות למיניהן

כאן טמון הכיף האמיתי. לעיתים קרובות אני נתקל בילדים שסובלים במגמה שלהם ולא נהנים בה. אותם ילדים הם טיפשים ומטומטמים ביותר. מי שלא נהנה במגמה שלו, שיצא ממנה, ורצוי כמה שיותר מהר. אם לחתוך צפרדעים לא עושה לכם את זה, אל תהיו בביולוגיה. מי שלא יודע שוויון חברתי מהו, שלא יהיה במדעי-החברה, ומי שהמילה הכתובה לא מדליקה אותו שיצא מתקשורת, ומהר. מגמות זה בשביל הפאן ובשביל הנפש. אין שום סיבה שתבזבזו 17 שעות בשבוע על נונסנס. בזמן הזה, בניגוד לספורט, הרבה מאוד אנשים יכולים למות.

אקט הלמידה עצמו

תלוי איך אתם מגדירים למידה. אם זה לשבת בבית ולשנן חומר בית ספרי- תשכחו מזה. לא יקרה גם לא בעוד שישים מיליון שנים.

נצלו כל שעה בחייכם היקרים! שימו בילקוטכם את כל החומר הלימודי והשאירו אותו מחוץ לחדרכם. את שש השעות היומיות בבית הספר נצלו להכנת שיעורי בית להגשה (אלה שלא כוללים אינטרנט), ללמידה להכתבות, לקריאת בוק-רפורטים בשיעורי תנ"ך ולהאזנה למוזיקה שעוד לא שמעתם. כך ישארו לכם 18 שעות פחות או יותר לשינה ולהנאה אמיתית. בשיעורים החשובים הקשיבו לכל מילה של המורה והכניסו אותה טוב טוב לראשכם. זו הדרך האמיתית ללמוד. כך תזכרו את החומר עד למבחן וגם לאחריו. אל תאמרו "לי זה לא יקרה", התחילו בשינוי כבר ביום הראשון שלאחר החופשה!

המשך חופשה מהנה,

גרינר סינרי