הסיבה שלא עדכנתי כבר כמה ימים קשורה בין היתר להפרעת הכתיבה שלי שחלקכם מכירים, ולמוזה שמתה. אני לא ממש תומך בשבעה על מי שמת, אבל זה בערך מה שעשיתי לה. בימים האחרונים מצאתי עצמי מסתובב עם טייטל "מוזה מתה", מנסה להסביר לכל עובר אורח שפשוט אין לי מה להגיד על מה שאמר. לפעמים הייתי רוצה שיחברו לי למוח אלקטרודה שתכתוב ותסגנן את המחשבות שלי, ושידפיסו את זה ויביאו לי לקרוא ואני אעריץ את מי שכתב את הדברים היפים הללו.

אני חושב שמצאתי איזו מוזה אחת. מצאתי אותה במיטה לפני שינה של תשע שעות ובהתחלה בכלל חשבתי שהיא נחש. אומרים שנחשים בחלום זה טוב, והחיים שלי הם סוג של חלום. אולי לא מהסוג הטוב, אבל בהחלט אי אפשר להגדיר אותם מציאות. בכל מקרה, היא לא הכי חזקה, המוזה. היא די קטנה, וגם לא ממש שמתי לב איזה צבע יש לה, אבל יש לה מבט שאי אפשר לעמוד בפניו. לפיכך החלטתי שאני אגדל ואטפח אותה, והיא תהפוך בסופו של דבר למוזה חזקה ביותר..

היום בבוקר (בשלוש לפנות בוקר ליתר דיוק) ראיתי סרט, 'תחת שמש טוסקנה'. קראתי פעם את הספר אבל הסרט די שונה. באופן יוצא דופן האופטימיות של הגיבורה לא עצבנה אותי הפעם, להיפך. את הדברים שגרמו לי לחשוב ולהתחבר לסרט ולגיבורה, אמרה דווקא מוכרת הבתים הסקסית והשרוטה נפשית. אולי סוד האופטימיות כפי שהצטייר בסרט הוא שמירה על תום הילדות, אפשר לבחור בדרך של בניית מסילת רכבת עוד לפני שבכלל עוברת רכבת, ואפשר ללכת לישון על הדשא ולתת לחיפושיות למצוא אותך, במקום לחפש אותן ללא הצלחה. לרגע חשבתי שאוכל להיות אופטימי, אבל זה מצליח רק כל עוד לא יודעים מה זה אופטימי.

מה שבטוח, למוזה החדשה שלי אתן את האפשרות לבחור. אם היא תהיה קצת אופטימית, טיפשה וילדותית (ובעצם זה אותו הדבר), אסכים לה, ואם תראו איזה סמייל פה ושם, תדעו מה הסיבה..

כמה דברים:

• בחיי שהמילה מוזה כבר מתחילה לעצבן אותי. צריך למצוא לה שם.
• התחלתי להזיז את עצמי. התחלתי ללמוד לתיאוריה, סגרתי בערך על מורה נהיגה והתחלתי לעבוד.
• בעת שהתחלתי לעבוד גיליתי עוד הפרעה. בכל פעם שאני משיג את מה שאני חולם עליו, אני מאבד מעצמי עוד חלק.
• חשבתי על משהו; אומרים ששני קווים מקבילים לא ייפגשו לעולם. מה אם אחד מהם הופך להיות עקום?
• שוב, התגובות נותנות מוטיבציה. תודה J
  
• /עריכה/ מחר בבוקר אני בהפגנה בראש הנקרה. למי שיהיה שם, אני במסנג'ר (ברשימות).