טוב, אני לא באמת מצטער. זה לא כאילו שאני חייב לכם משהו. בכל מקרה, אני עדיין מרגיש צורך להתנצל, אז נסגור את זה ב-"רצון להתנצלות", רק בלי התנצלות של ממש. אוקיי?

כבר הרבה זמן לא היה כל כך הרבה מיץ מסריח בשקית הזבל שנקראת "חיי". שקית שחורה שרק מבפנים אפשר לראות כמה היא מחביאה. כל כך דוחה שאפילו לסיים את הפסקה העלובה הזו אין לי כוח. אולי זה כי אני לא מרגיש טוב. אולי זה בגלל (וכרגע אני מתאמץ לא לירוק על המקלדת שרשרת של קללות סופניות) כמה מקצועות, אנשים, חברים, דברים, תאריכים ואירועים מסויימים. לא ממש טראגי אבל מספיק כדי לגרום לי לדפוק את הראש בברזל של המיטה ולא לרצות לצאת משם. זה לא כאילו שהשיטה של 'לא לצאת מהמיטה' נחלה איזושהי הצלחה, בדיוק להיפך; אחרי תקופה ארוכה של חלומות נחמדים, כבר כמה ימים שסיוטים גורמים לי להדליק את הטלוויזיה בשלוש לפנות בוקר. זה לא טוב בכלל. משהו לא טוב בכלל.

כמה דברים:

• מעגלים, משולשים ושאר צורות גיאומטריות מוזרות הם רק חלק מהדברים שלא מצאתי להם פתרון בזמן האחרון. אולי זה כי אני כ-זה גרוע במתמטיקה, אולי זה כי ככה זה צריך להיות ואולי הכל פשוט עניין של טיימינג.
• יום אחד, כשיהיה לי כוח לעשות משהו, אני אכתוב פוסט יפה.