בזמן האחרון אני נתקל בתופעה מוזרה ונלעגת שרק הולכת ותופסת תאוצה. המדובר באנשים בורים וחסרי כל השכלה בסיסית שמתאמצים להעלות את הרמה האינטלקטואלית הנמוכה שלהם בכוח. אותם אנשים, אחרי מחרוזת ארוכה של שגיאות הגייה ושגיאות לשוניות בוטות כאלה ואחרות, יבינו לפתע שהם מדברים כמו אנשים שלא סיפרו להם סיפור לפני השינה ויחליטו בבת אחת, ללא שום התראה מוקדמת, לשרבב להקאה הוורבלית שלהם שנינויות כאלה ואחרות. או אז גלגלי השיניים במוח שלהם יעבדו במהירות מירבית, הדיבור יעשה לפתע איטי ומחושב, העיניים תרדנה למטה וקיטור של אדי חמצן משומש יתעופף לו במהירות מאזניהם של המסכנים. אני באמת מרחם עליהם, על כל אלה שהבריאה לא היטיבה עמם. אל תחשבו שאני יהיר, וגם אל תנסו להבין אותי, אבל אנשים כאלו מעלים בי גיחוך פנימי חזק ביותר. הדבר הנורא מכל הוא לשמוע שיחה של שני נבובים שמדברים על נושאים לא חשובים בטון של פרשני חדשות. המילים החדשות שהם ראו רק לפני שנייה בתרגום של טלנובלה סוג ז' נכנסות במהירות ללקסיקון היומיומי שלהם, והם מצידם מרגישים אבן שושן. אז לא, חברים. יש דברים שהשתיקה יפה להם ויש אנשים שהחוכמה מכערת אותם. פעם 40 בלשון, תמיד 40 בלשון.

ומנושא אחד לשני, מחר אני יוצא לגיבושון (אני אסביר מה זה בפוסט הבא) מביה"ס. הדבר הטוב ביותר שיכול לצאת מזה (שניה רגע: "טחחח") הוא שיסוף כל הצורות הגיאומטריות למיניהן עליהן דיברתי בפוסט הקודם. אותם מעגלים יסגרו מחר אבל לנצח יישארו קרועים. פלוס, אני לא מרגיש טוב בכלל. עונת מעבר מציקה ואז אהיה בריא כל החורף, ככה זה בכל שנה. אז שתהיו בריאים, וזכרו- רופאים בועדות רפואיות של הצבא סופם לטפל בעצמם. בואו ניתן לקארמה לעשות לשמנים האלה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב ולהחזיר את הבומרנג. ואם אפשר אז שיפגע להם בדיוק ברקה.