תמיד לקראת הסוף דברים מתחילים להסתדר לי. אולי זה טבוע לי באופי ורק אז אני מבין, אולי זה גורל ואולי זה טבוע בתוך כולנו, אבל דברים תמיד מסתדרים בסוף. השאלה הגדולה היא מתי זה הסוף. אז אומרים שמחר זה יום הדין. היום שכולנו נטבע במים, נשרף, נימס, נרקב באדמה, נעלה לשמיים או נהפוך לכל מצב צבירה אחר שאופי חלש מאמין בו. אני לא באמת מאמין שזה אכן יקרה, וגם אם כן, זה יקרה רק בעוד כמה ימים (מחר מאיצים את החלקיקים החמודים בכיוון אחד, ובעוד מספר ימים מתחיל הדבר האמיתי). בכל אופן, די מצחיק להשתעשע במחשבות על סוף העולם. אין לי מושג למה אנשים באמת נלחצים מהניסוי המוזר הזה, נראה לי שזה די מגוחך לסרב או להתכחש להרפתקאה קיומית שכזו (אקזיסטנציאליסטית-סוריאליסטית משהו. והמבינה תבין ).

ב-48 השעות האחרונות טיפסתי לי בזהירות במעלה השלב האחרון של סולם ההתמודדויות עם אובדן. אובדן החופש למי ששואל. כן, אני עדיין תקוע עמוק בבוץ המסריח של האחד בספטמבר (וכבר אי אפשר אפילו לכבות בו את הסיגריות). אבל לאט לאט דברים מתחילים להסתדר, בכל מובן אפשרי. זה שהם מסתדרים ומיתָקנים לא באמת אומר שהם יעבדו מתישהו, אבל נחמד לחיות בעולם הפנטזיות ולהאמין שהם כן.  

אני לא יודע אם שמתם לב, אבל אני במאמצים לחזור למתכונת הפוסטים של התקופה הישנה של הבלוג. פוסטים פנומנליים על דברים שהם בכלל לא דברים. אז מה עוד קורה איתי? הצבא משגע, המוזה בביוב, השיער מקוצץ, הפסקול לא החלטי, הסיגריות חלשות, חזרו השידורים בארה"ב, אזרחות זה בולשיט ואני צריך חופש.

נ.ב. אם זה באמת יגמר בימים הקרובים, המכתב הלא-מקורי בתוך העכבר. המכתב המקורי הפך לאפר, נספג באדמה של מקום סמלי ומי שצריך לדעת יודע. אוהב אתכם ושונא אתכם. צ'או.

 " Cause there's no comfort in the waiting room,

just nervous paces bracing for bad news..

Then the nurse comes round and everyone lifts their head ..

And I'm thinking of what Sarah said,

that love is watching someone die.

So who's going to watch you die ?.... "

[ death cab for cutie - what Sarah said ]

". . . . Cuz it ain't easier       

Waking up at dawn

To find I lost my crown

If I found you there

With flowers in your hair

I'd hold you in my arms

Till we came back down

A smile that explodes 

        I could never understand . . . . "

[Joseph Arthur - A Smile That Explodes]

ומה יותר טוב מלפתוח אותו בשיר?

על מלכת הקרח, עליי, ועל כל המסביב- בעתיד הקרוב.

בינתיים תיהנו (או שלא? ותהיו עדינים, פוסט ראשון).

ומה קורה כשנשבר הקרח?

מה קורה כשמלכת הקרח הופכת לשדה פורח?

מה קורה כשמתחילים גרוע?

מה קורה כשיום בודד הופך לשבוע?

מה קורה אצלך בנשמה?

מוכנה לצאת אל המסע?

מסע שנגמר תוך זמן שנכתב מראש

זמן בלתי מוגבל להבנה

שיסדר לך את הראש

נראה שהנצח הוא לא רק זמן

הפאזל הושלם כבר ממזמן

פאזל בלי חלקים, אחד אבוד מראש

לא הנצח הוא שיסדר לך את הראש