לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


ההיגיון מאשים ומאשים. מה שתקראו כאן זה לא יותר מאוסף היריקות הפרטי שלי על השכל הישיר.

Avatarכינוי: 

בן: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אהבה מקודשת בדם?


מהגן ועד הקבר הם מנסים לחבל ברשימת הערכים האישית שלנו. דווקא בגיל שבו אנחנו מגבשים את השקפת העולם הייחודית שלנו, גיל בית-הספר, הם מנסים להחדיר ערכים משלהם לאותה רשימה נעולה ומסוגרת. יש בינינו גם חזקים, נכון. אבל רובנו חלשים, ולכן הם פורצים בקלות את המנעולים והסורגים של אותה רשימה הירואית, משנים ומסדרים אותה לפי הצרכים שלהם, ויוצאים מבלי להשאיר שום עקבות. לא, לא פיתחתי שום פרנויות, אין לי סכיזופרניה ואף אחד לא רודף אחריי. את פוסט השנה לבלוג בחרתי להקדיש לניסיון קטנטן לתקן את העולם. בחרתי במודע לעסוק דווקא בנושא שיבריח חלק לא קטן מהקוראים שלי, אבל לא אכפת לי. אולי היום עדיף שאותם קוראים ילחצו על האיקס במקום להרעיל לי את חלון התגובות.

 

הרשו לי להחזיר אתכם שישים שנים אחורה בזמן ליום בו הוקמה מדינת ישראל. החל מהיום ועד העתיד שאנחנו מתהווים בו ברגעים אלו ממש הם מנסים לפרוץ לנו למוח ולקעקע בו באותיות של קידוש לבנה: "ציונות". האבולוציה של התרבות הכתיבה לנו לאהוב את המדינה שלנו, והחברה המיליטנטית בישראל הגדילה לעשות כן בהטפותיה החוזרות ונשנות על אהבת המולדת עד מוות. אני לא יודע מה אתכם, קוראים יקרים. לי לא ממש ברור למה ציונות זה ערך שחייב להיכלל בפנתאון הערכים האישי של כל אחד ואחת מאיתנו ולמה מי שלא "בורך" בו שווה פחות. ממתי ציונות זה ערך מקודש? מי קבע שאזרח חייב לאהוב את המדינה שלו יותר מאשר את עצמו?

 

מערכת הערכים של החברה הישראלית נגועה בקורטוב חריף של מלחמות. בעולם שלי מלחמה היא לא ערך. רובים הם לא דבר טהור ואף רוח אלוהית מפוקפקת לא נמצאת בשום כדור. תסכימו איתי שהעולם לא מושלם, יש בו הרבה מאוד פגמים. התמהיל המסוכן של "אהבה מקודשת בדם" הוא רק פגם נוסף בעולם השבור שלנו. אותה אהבת מולדת לא חייבת להיכלל ברשימה המצומצמת של האהבות ששווה למות בשבילן. לא ברשימה שלי.

 

 

כמה דברים:

  • לא לשכוח מזל טוב. מחר הבלוג חוגג שנה . אז זה לא בדיוק מה שתוכנן, אבל הפוסט הזה הרגיש לי נכון.
  • שיעור שמיני בשבוע אחד זה מגניב ומספק.
  • מה יש לכם להגיד על המלחמה בגאורגיה ועל 10,000 הכנראה יהודים שכנראה יעלו לכאן?

  • /15/8/ ט"ו באב שלכם, והיום יום-הולדת לבלוג. פוסט על סוג של אהבה.
נכתב על ידי , 14/8/2008 07:14   בקטגוריות אידיאולוגיה, דעות ומחשבות, ביקורת, צבא  
124 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-31/8/2008 22:22
 



צבא ומשקל, שלוש נקודות.


חלק מכם כ"כ הולכים לשנוא אותי על מה שאכתוב עכשיו, אבל תתמודדו. כבר כמה חודשים שאני מנסה לעלות במשקל. המזדיין פשוט החליט שהוא נתקע על 18BMI (תשכחו מהקילוגרמים) והוא מסרב לעלות. ימים של בליסה אינטנסיבית נגמרים במקסימום תוספת של מאתיים גרם. עזבו את זה שהמילה אנורקס כבר מעוררת בי חלחלה, ובחיי שאני מעדיף אנטראקס על אנורקסיה. חשבתי על הסיבות; אולי זה בגלל שהכדורים בפח כבר ממזמן, אולי זה בגלל שאני הולך לישון בארבע ואולי זה בגלל הארבע נקודות. באמת שאין לי מושג למה הוא לא מתקדם האידיוט.

אתם בטח שואלים את עצמכם למה אני מספר לכם על מסת גוף דפוקה. אז קודם כל כי זה הבלוג שלי, ואפילו אני כמעט שכחתי את זה. התשובה האמיתית היא שאני בהתלבטות קשה ידידיי!

כדי להגיע למשקל תקין אני צריך לעלות בערך 5-6 קילו, שזה פאקינג נצח בשבילי. כדי שיגייסו אותי לצבא של ישראל אני צריך משקל תקין. ברשותכם אחלק את ההתלבטות שלי לשני חלקים; הראשון- האם אני בכלל רוצה להתגייס? והשני, אידיאולוגי יותר- האם צה"ל לא יכול לקבל אותי כמו שאני? או במילים אחרות: האם להתאמץ ולסבול רק כדי 'להתאים' לנורמה הכל כך אחידה ממילא של הצבא?

בקשר לשאלה הראשונה, בניגוד לכמה אנשים אחרים אני לא ממש שַׂש להתגייס. חאקי ממש לא עושה לי את זה, אחידות מבחילה אותי, חוקים עלולים לגרום לי התקף לב, והמילה חייל עדיין נקלטת באופן שגוי במוח הטיפוגרפי שלי כחייל במשחק, "כלי בידי אדוניו" או וואטאבר.

בקשר לנושא השני, באמת שאין לי מושג. מצד אחד אני יכול לנצל את המצב לטובתי (או לרעתי?) ומצד שני ה'מצב' הזה יכול לדפוק אותי. למה אני צריך לעלות במשקל, לשנות את הגוף שלי, את עצמי, ולעשות משהו בניגוד לרצוני, רק בשביל גוף צבאי? בשביל גופים אחרים הייתי מוכן, אבל זו לא הנקודה.

 

כמה דברים:

  • הבלוג ירכין את ראשו אם אקרא למה שכתוב למעלה טקסט. כ"כ רציתי לראות את המחשבות שלי נכתבות ברהיטות מושלמת, שורות שורות בפסקאות מסודרות ומסוגננות, שבכל פסקה רעיון מרכזי אחד. בסוף מה שיצא זה...חמישה פסקאות שאמורות להעביר שלושה רעיונות פשוטים. אוחח! מישהו כאן צריך להתחיל לסדר את המחשבות שלו איכשהו, או שלא להצליח להירדם יראה כבדיחה.
  • הערות/הערות והארות, בתגובות. הפעם יותר מתמיד.
  • התמכרתי לריטושי פוטושופ.
  • אני שוקל לחזור לעשן. שתקו, זה לא כאילו שהתאמצתי להפסיק, פשוט לא היה בא לי. ארבע נקודות.
  • לכמות הארבע נקודות יש סיבה די ברורה. חלק מהקרובים אלי יודעים מה משמעות הארבע נקודות במובן המופשט של המילים, לא יותר מזה. אנשים פשוט כותבים שלוש נקודות בלי להרגיש. פעם שתיים, פעם חמש, בלי להתכוון. אתם חייבים להתחיל לשים לב לנקודות שלכם! לכל מספר נקודות יש משמעות עמוקה ביותר. משפט שאחריו ארבע נקודות לעולם לא ייקרא כמשפט שאחריו שלוש נקודות. ארבע נקודות.
  • אם לא הבנתם, לא נורא, זה הארבע נקודות שאמורות להבין (: 
נכתב על ידי , 3/11/2007 13:02   בקטגוריות דעות ומחשבות, צבא  
78 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Sunshine* ב-7/11/2007 17:28
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תרשו לי להעיר , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGreener scenery אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Greener scenery ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)