היום החלטנו אני וסאפשיין להפגין אזרחות למופת ולצאת להפגנה למען עתיד החינוך ושכר המורים, תחת הקריאה לממשלת ישראל: "אל תחצו את הגבול!". הסכמנו לשבור את רצף-זמן-החופשה הבלתי שביר שלנו, ולקום בשבע בבוקר. הגענו כל אחד במכוניתו הוא אל עבר אבן גבול ראש הנקרה- חמישים מטר מהחיזבאללה וחצי מטר מסכנת נפילה למים הטריטוריאליים של לבנון. הגענו שעה לפני הזמן וניצלנו אותו היטב לצורך שאיפת אוויר מורים צלול כיין ונקי מריח פחיות טמבור.

בהתחלה ניסו לתקוע בידינו כל מיני שלטי מחאה מגניבים (בחיי שחשבתי שכל אחד מכין את השלט המגניב שלו בעצמו!), אבל הידיים שלנו לא נועדו לשלטים אלא לתמונות. "!press" אחד וגמרנו עניין..

זה היה נחמד לפגוש את המורים והמנהלים, שהתגלו כהיפוקרטים גמורים. היה נחמד גם לפגוש תלמידים אחרים ועיתונאים. רן ארז נאם והמורים צעקו. המורה לספרות ומנהלת בית הספר שלי נאמו גם הן, וגם ראש עריית מעלות, וראש מועצת מעלה יוסף. כמה הופעות ושאר שיט'ס ואני וסאפשיין עפנו לעיר הנהר ללאנצ', משם לביתי לשלוח את התמונות לוואלה!, ומשם לקפה לדינר.

חלק קטן מהתוצאות כאן (תגדילו את התמונות מראש הנקרה עד הסוף לקרדיטי) וחלק נוסף לפניכם.

כמה דברים:

• מעניין כמה ליתיום יש בטיפות הגשם הנקיות שטפטפו בימים האחרונים.. מאז שהגיעו ימים של חורף מצב הרוח שלי יציב ואיתן לחלוטין.
• אני מצטער שהפוסטים קצרים מתמיד בזמן האחרון, אבל היי! בפוסט הזה התמונות הן העיקר!
• בלי להתרברב יותר מדי, אני חושב שיצאו לי תמונות מדהימות.. אלה לא הכל, יש חלק שצריך לסדר, ומחר הוא יופיע (:

עימדו עם הסמן על התמונות לקבלת פרטים!

זוכרים את הפוסט הראשון?

זה הקטע שקדם לו (זה לא אותו שיר, זה אפילו לא שיר, אלא טקסטים שונים עם המשכיות מסוימת) :

לצליל גיטרה מלנכולית

על אי של מלח קר

ישבה קפואה מלכת הקרח

והשתזפה לאור ירח.

כשחיוך נצחי שרוע על פניה

וזוהר הרקיע השתקף בגופה

פתחה מלכת הקרח את עיניה

מוכנה לצאת אל המסע.

וזה כדור שלג של רצח

המלכה הרי לא תחיה לנצח

אחרי כמה סיבובים של ניצחון

המלכה תימס אל תוך האבדון.

כמה דברים:

• הכי תודה לכם על כל התגובות לכתבה (:
• עשיתי טעות שהוספתי תמונה?
• זוכרים את הפרעת הכתיבה שדיברתי עליה? אני שונא לכתוב את זה, אבל זה מה שקרה בימים האחרונים.
• אל תשאלו אותי מי זו מלכת הקרח 

". . . . Sometimes it's faded     

Disintegrated

       For fear of growing old

Sometimes it's faded

Assassinated

              For fear of growing old . . . . "

    [ placebo - this picture ]

". . . . Cuz it ain't easier       

Waking up at dawn

To find I lost my crown

If I found you there

With flowers in your hair

I'd hold you in my arms

Till we came back down

A smile that explodes 

        I could never understand . . . . "

[Joseph Arthur - A Smile That Explodes]