היום סיימתי ללמוד השנה את מה שאני חייב. אפשר להגיד שהיום מתחיל החופש שלי למרות שהוא מתחיל בראש שלי רק אחרי מועד ב' במתמטיקה.

לא חשוב, ציוני מועד א' נדחו, אבל אני לא מתכוון לדחות ציונים, ולכן היום הראשון של החופש הגדול מצויין אצלי כהיום. או מחר, תלוי.

בכל מקרה, כמיטב המסורת ב-X שנים האחרונות, היום מלווה בשיר הזה, ולא בגלל שאין לי חברים חלילה, אלא מסיבות אחרות לגמרי שהפכו לסוג מסויים של ריטואל.

הקטע הוא שאם חושבים על זה, עוד מעט יש לבלוג הזה יומולדת שנה. הוא פעל לתקופה לא מבוטלת, צבר פופולאריות לא רעה בכלל, ואז הפסיק.

וול, אחרי הבגרות בהיסטוריה, קיבלתי החלטה משמעותית משל הייתי נשיא ארה"ב רוזוולד, והיא לצאת מהמדיניות הבדלנית ששריתי בה עד היום, ולהתחיל לפעול לכיבוש טבלת הפעילים. או לפחות איזשהי טבלה.

//

צלצול פלאפון קוטע לפתע את ההמשך, קיצר הבלוג חוזר, יש למה לחכות, תעשו/תחדשו/תעבירו הלאה מנוי, צ'או.