הפוסט שאתם עומדים לקרוא מדבר על חברים. זאת אומרת על מה שאמור להיות חברים. אלה שאני מתכוון אליהם וקוראים כאן- אתם יכולים לפתוח את העיניים הכי גדולות, זה לא יעזור לכם, זה רק יכאב, וחבל.

קיימים כמה סוגים של חברויות, ברשותכם גם הפעם מיינתי אותן לפי רמות.

המכרים וה"שלום-שלום"

לקטגוריה הזו נכנסים שני סוגי חברים. "המכרים" נמצאים בדרגה הנמוכה ביותר. מדובר באנשים שרואים לעיתים רחוקות מאוד ואומרים להם שלום, גם אם לא בדרך דביקה מדי. קבוצת ה"שלום-שלום" הם אלה שאומרים להם או שאומרים בעצמם שלום, אבל רוב הפעמים הם או אנחנו לא באמת מתכוונים אליו.

שני הסוגים הנ"ל לא מזיקים בדרך כלל, וגם לא מזיזים במיוחד. הם פשוט שם.

חברים לכיתה

גם הקבוצה הזו לא מזיקה במיוחד. המדובר באנשים שיושבים לצידך בשיעורים מסויימים. רוב הזמן נדבר על חומרים שקשורים ללימודים ונעתיק האחד ממשנהו.

אלה שאיתך בהפסקה

כאן ישנה עליה בדרגה. עם האנשים שנמצאים בקבוצה הזו אנחנו מוכנים לבזבז את הדקות הקדושות שלנו בין השיעורים. הם חייבים לא להיות משעממים או מסכנים, ובאופן כללי הם אלה שאמורים לגרום לבית הספר להיראות טוב יותר. אלה שאיתך בהפסקה מתהלכים על הקו הדק שבין חברות אמת לחברות מסוגים אחרים. מצד אחד גם הם מוכנים לבזבז את הזמן שלהם איתך, ומהצד השני הם רוב הפעמים אלה שמלכלכים עליך מאחורי הגב או פוגעים בך.

אלה שאיתך מחוץ לבית הספר

מי שמשתייך לקבוצה הזו חייב לעבור סינון קפדני שאם לא תדאג לבצעו תהיה בצרות. אלה שאיתך מחוץ לבית הספר יכולים להיקרא חברים שלך- איתם תבלה ותצא לקניות, איתם תשתכר/תעשן/תשתטה וכו'. הם גם אלה שמחזיקים בידם את הסכין הכי גדולה- טעות קטנה שלך או שלהם, ואתה תמצא את עצמך מדמם על הרצפה עם סכין תקועה לך בגב.

the Soulmates

חברי-נפש זו הרמה הכי גבוהה, ומעטים האנשים שזוכים להגיע אליה. הזוכים בה מתברכים בידיד או ידידת זהב, בדרך כלל מדובר בסולמייט אחד. הסולמייט ידע עליך הרבה מעבר לדברים חומריים- הוא יקרא את המחשבות שלך, יכיר את האופי שלך לעומק, יעריך את האמונות והאומנות שלך, ובעיקר יעריך אותך יותר מכולם. עוד לא הגעתי לרמה של סולמייט. למעשה, לא נראה לי שפגשתי אי-פעם מישהו שיתאים להיות אחד כזה...

קיימת עוד קבוצה נסתרת, שמסתתרת בין "אלה שאיתך בהפסקה" לבין "אלה שאיתך מחוץ לבית הספר". מדובר בקבוצת "חסרי הסטייל רפי השכל שרק מחפשים איפה לעקוץ ולנצל, לא מעריכים אותך, ואפילו לא אומרים תודה", ונסגור את זה כאן, תודה.

כמה דברים:

• בנינו סוכה, והיא אפילו מוארת וירוקה. היכול להיות שפסגת השלום תתקיים בסוכתי?
• לאחר שהתרשמתי מהפייסבוק שפתחתי לפני מספר ימים, להלן מסקנותיי: מדובר בפלטפורמה משעממת ביותר, אחידה ובולטת בבריטיותה ברמה מפחידה, וחסרת יכולת לבטא סטייל. אבל היא בכל זאת די מגניבה!
• Lily Allen: "Cos you waste my time and waste my money, and you're not too cool and not so funny…" [Shame For You] הנונשלנטיות המצויינת הזו עוזרת. לתשומת לב כמה אנשים: אתם לא מזיזים לי את המנטוס על השולחן, ואתם יכולים לקפוץ לי.
• וזה מוביל אותי לאחת הסיבות שבגללן אני אוהב את הבלוג: לכם לא אכפת ממני (ומי שיגיד שכן הוא שקרן), ולי לא אכפת שלא אכפת לכם.
• למרות זאת, אני בהחלט מעריך אתכם הרבה יותר ממי שקורא כאן ואין לו (או לא היה לו) בלוג, ואין לו נסיבות מקלות כמו לדוגמא אומנות לסוגיה. J
• מישהו יודע למה הרשימות מודגשות? 

/עריכה/ פתחתי טבעת חורף. אם אתם אוהבים את החורף לחצו כאן כדי להצטרף אליה (:

(+ ניסיון נואש להכניס את הביטוי "גרינר סינרי" לגוגל:  גרינר סינרי ! )

היום הייתי עד להתפתחות אבולוציונית מוזרה-מפחידה ביותר. המקרה הבא התרחש בשעת הדמדומים שבין 9:45 ל-10:00, להלן הפסקת העשר, במרכז הספרים בבית הספר, להלן הספרייה. בעודי עומד בתור ומחכה שהספרנית תרשום את ספר האנגלית שבחרתי (נרניה, למי ששואל. מה, יש על זה סרט!), נתקלתי בחבורת בנות עם אינטיליגנציה ששואפת לאפס. להלן הדיאלוג שהתרחש בין שתיים מהן, בזמן שחסרת-שכל-1 עמדה לפני וביקשה להשאיל ספר (טעויות הדקדוק וההגייה במקור):

ח"ש2 (חסרת-שכל-2) : "שיואו דנית (שם בדוי) מה, את קוראת ספרים ?"

ח"ש1 (חסרת-שכל-1): "כן מה יש לך אני קוראת המון !"

ח"ש2: "וואי כן? יאא תמליצי לי אולי על ספר אני מתה לקרוא!"

ח"ש1: "אני לא זוכרת מה אני קוראת, אני קוראת המוןןןן, כול-הההזמן אני קוראת!"

ח"ש2: "יא נראה לי את מה זה חכמה! פעם אחרונה שקראתי היה בכיתה ג' [צחקוק טיפשי]!"

ח"ש1: "כדאי לך לקרוא כפרה, זה מהה-זה מעניין חבל לך על הזמן..."

ח"ש2: "נראה לך פאדיחות מה את רוצה שכולם יצחקו עעליי?!"

ח"ש1: "יאא איזה בּשָאלה!"

יש לציין שחסרת השכל הראשונה היא לא באמת חסרת שכל. היא מדברת כמו ערסית-פרחה-פקאצה, אבל היא לקחה ספר של יותר מ-200 עמודים. אה כן, היא גם דיברה עם הספרנית, ששאלה אותה איך היה ספר הקודם שהחזירה.

נשאלת השאלה, למה היא מדברת כמו מטומטמת? למה היא מסתובבת עם חברות מטומטמות וטיפשות שמדכאות לה את הידע ומרעילות את תולעת הספרים שבה?

ברשותכם בניתי מודל קטן, שספק אם הוא מדויק לגמרי. זה הולך כך:

אינטיליגנציה > חינוך > אופי > לחץ חברתי.

מסקנה שהגעתי אליה היא שכל גורם מהגורמים הנ"ל, משפיע על הגורם שלפניו או אחריו, בהתאמה, ואני אסביר. האינטיליגנציה היא דבר מולד, בסיס של חכמה. אם נולדת עם אינטיליגנציה נמוכה ביותר, לעד תישאר טיפש. אם נולדת עם אינטיליגנציה גבוהה, רק תוכל להפוך לטיפש...

רמת האינטיליגנציה משפיעה על האופן שבו נקבל את החינוך שלנו- אם נספוג או נהדוף אותו. החינוך (יחד עם האינטיליגנציה) משפיע על האופי של הבן אדם. כל גורם משפיע וקשור לזה שקודם לו, וכולם יחד יוצרים את הדרך ואת האופן שבו ישפיע עלינו הלחץ החברתי.

לפי המודל שלי, אם אדם נולד עם אינטיליגנציה מעט נמוכה לדוגמא, יש לו את האפשרות לעבור את השלבים הבאים ו"לפצות" על האינטיליגנציה. לא לחלוטין בכל אופן, אבל בכל זאת.

מה קרה לדעתכם במקרה הנתון למעלה? האם המודל פעל הפעם באופן הפוך והלחץ החברתי השפיע על כל השאר?

כמה דברים:

פעם נהגתי לקטלג ולמיין את החיים שלי. פעם המחשבות היו מסודרות וממוינות בתוך מגירות במוח שלי. מיותר לציין שאם תסרקו את אותו המוח כיום, תחשבו שאתם מסתכלים על מינימום תכנית הגרעין האיראנית.

בגלל שאתם חמודים ומגיע לכם להכיר אותי קצת יותר טוב, וגם בגלל שהנושא החם מגניב ביותר הפעם ("מה יש לכם?"), החלטתי לענות עליו.

אז יש לי הרבה. מבחינה חומרית יש לי המון- את כל מה שאני צריך ויותר מזה, אבל אני יכול להבטיח לכם

שאם הנושא החם היה "מה אין לכם?" הפוסט הזה היה הרבה יותר ארוך. אבל זה לא הנושא החם.

כדי לקצר תהליכים, הרי לפניכם קטגוריות שונות והמוצרים שבהן. אם בא לכם עוד טראש בקשו בתגובות J .

בשמים:

אל תצפו לפרטים, רק אומר לכם שמה שכתוב כאן זה יותר מסתם שמות של בשמים. לכל בושם זיכרון או תקופה מיוחדת לו. פוסט בדרך...

Adam - 2020, Kenneth Cole - Black (X3), Joop! - Jump, Davidoff - Cool Water, Shiseido - Shiseido Basala, Cerruti - 1881, CK - summer 2005+ summers 2006, CK - Euphoria, J.P Gautier -  La Male, Burberry - Brit.

אלבומים:

על המחשב 154 אלבומים לעת עתה. אתם בוודאי לא מצפים שאכתוב כאן את כולם. לפניכם האלבומים הקנויים. בעיקרון בזמן האחרון כל אלבום ששווה משהו ייקַנה. חלק מהאלבומים (בלועזית) היה קשה במיוחד למצוא, וחלק אף יותר מקשה במיוחד. בנוסף ישנם אלבומים שלא מצאתי בשום חנות...

עברית: מטרופולין-הסליל, כנסית השכל-אוטוביוגרפיה, אפרת גוש-הסליחה ואני, אפרת גוש(הראשון), היהודים-כל האלבומים, נועם רותם-חום אנושי.

לועזית: Rufus Wainwright - Release The Stars,Transatlanticism  Death Cab For Cutie - Plans +, AaRON - Artificial Animal Riding On Never, Green Day - American Idiot, Interpol - Our Love To Admire, Placebo - Sleeping With Ghosts + Meds, The Gipsy Kings - Love Songs, Metallica - S&M, Pink Floyd - The Wall 1979, Keane - All, Evanescence - All(studios), Regina Spektor - Begin To Hope, Patrick Park - Loneliness Knows My Name , Radiohead - OK Computer, Pulp Fiction Soundtrack, Joseph Arthur - Nuclear Daydream, Sia - Colour The Small One.

הופעות חיות (DVD): Placebo - soulmates Never Die, Radiohead - Live At Astria (1994) + OK Computer (u.rev), Evanescence - Anywhere But Home, Muse - Absolution Tour, Green Day - The singles, Coldplay - Live 2003.

 יש עוד כמה שלא בשדה הראיה שלי כרגע...

אלקטריק:

אין יותר מדי מה לפרט. חלק עתידים להשתפר בקרוב:

מחשב, מסך 20", 4 רמקולים 50W, מערכת, 3 מנורות תקרה, מנורת שולחן, מנורת לילה, מנורת רצפה,  TV, DVD, ממיר לווין, מכשיר אדים, מגזן.

במיוחדים והאוספים:

יותר משלושים שקיקי סוכר ממקומות שונים בגלובוס, 3 פילי עץ מתילאנד, גמד משעווה בן יותר ממאה שנים, מיני ביבר זכוכית משלי, וכו', וכו', וכו'...

כמה דברים:

• מישהי אכן נפלה על הפנים. אאוץ'... יכול להיות שיש לי כוחות?
•  יצא מעפן. כנראה מחר יהיה כאן פוסט אחר...
• הגעתי היום למסקנה שהסמיילי הזה:   (:   הרבה יותר סקסי מזה:   :)  

הייתי חייב להנציח את הרגע הזה :)

סינֶר או לא, תלוי את מי שואלים...

בכל מקרה, בעוד 5 דקות השאלטר ינותק, ואאלץ להתנתק מהעולם למשך 25 שעות שחורות...

לא לסקול אותי כאן בבקשה, רק למטה! 

מפאת קוצר זמן הפוסט יהיה קצר ולא מושקע מתמיד. מי יודע איך הוא ייצא...

כמו ששמתם לב, נגמרה תקופת הניסיון של הפרו, וזה ממש חבל. דווקא שהתחלתי להנות ממנו... אני חוזר ומבקש מכם, אם יש לכם בלוג לא משומש שיש לו מנוי פרו, אני יותר מאשמח אם תעבירו לי אותו :). אני גם אשמח אם תציפו את ישרא בבקשות לחידוש אפשרות הקנייה...

בלי הקדמות ושאר שיט, אספר לכם על מקרה ההשפלה האכזרית שעברתי (יכול להיות שקצת הגזמתי עם "האכזרית" וסתם פיתחתי בכם ציפיות גבוהות, אבל זאת אכזריות לשמה!)-

מעולם לא הסתדרתי מי יודע מה עם שיעורי אנגלית. זה התחיל מבית הספר היסודי בשלוש השנים שבין כיתה ג' ל-ה' שבהן לא החדירו למוחי (שעוד היה פיכח) אותיות אנגליות, והמשיך בכיתה ו' עם מורה שרוטה נפשית שכל מה שעניין אותה היה "!?Who took the cookies". הקול המכשפי הזה ששואל מי לקח את העוגיות, היה הדבר היחידי שנחרט בזיכרוני מלימודי האנגלית ביסודי. הוא גם פיתח בי יחסי אהבה-שנאה-טראומה עם מקצוע האנגלית.

בכיתה ז' למדתי אנגלית עם מורה שהתנכלה לי אישית. ניסיונות לפטר אותה הסתיימו בהשעיה זמנית שלה לבדיקת מצבה. מיותר לציין שהכלבה ממשיכה ללמד. בכיתה ח' למדי עם מורה נורמאלית לשם שינוי. בכיתה י' למדתי עם מורה ששיקרה במצח נחושה למנהל שאמרתי לה "בת זונה", מי שמכיר אותי יודע שאני לא מהסוג הזה. עכשיו אני בהחלט חושב שהיא בת זונה רצינית.

בכל אופן, מפה לשם התגלגלתי למורה טובה, עד למקרה הבא- באחד מהשיעורים האחרונים, לא הייתי מרוכז במיוחד. כל חטאי היה לומר לה ש"הקשבתי", שלמעשה לא שמתי לב אפילו לשאלה. היא שאלה אותי מה היו שיעורי הבית ליום חמישי, והמוח שלי סרב לחבר את ההברות שיצאו מפיה, כך שלמעשה לא הבנתי אפילו מה היא אמרה, רק אחר כך, שסיפרו לי. "אה?!" אמרתי לה. והיא חזרה על השאלה. ושוב- "אה?!" ושוב היא חזרה על השאלה, וכך זה חזר שלוש פעמים, עד שצעקה שאני "מזלזל באינטיליגנציה" שלה. יאפ רייט.

עוד מעט יום כיפור. אז הנה כמה דברים:

• אני לא מתכוון לצום, אם שאלתם. אבא שלי העביר לי באופן ברור שלא כדאי לי להדליק מכשירי חשמל כי אני "בבית של ההורים". עד שהגיע למילה "תטמא", הוא אמר גם כמה "תקלקל" ו"תטנף". מבחינתם אני לא שונה מהערבים, ולא משנה כמה ניסיתי להסביר להם שגם אמריקאים, בריטים וספרדים הם נוצרים. אבל לא, מבחינתם אני גוי ערבי וזהו. אכתוב על כך בהמשך.

• מכירים את המעברון המגניב של MTV2 עם היצור שכל פעם מחליפים לו ראש עד שהוא אומר "I am mtv two" (IMMTV2).? חיפשתי אותו בכל מקום ולא מצאתי. אם תמצאו תודיעו, זה חשוב J.

• סליחות זה דבר דפוק. אני חושב פעמיים לפני שאני פוגע במישהו או מחליט לא לדבר איתו (או איתה). לכן לא ביקשתי מאף אחד סליחה. לעומת זאת, יש הרבה אנשים שצריכים לבקש ממני סליחה. המון